אברהם כהנא (19 בדצמבר 1874, 20 בפברואר 1946) היה סופר וחוקר יהדות ומקרא.
כהנא נולד בשנת 1874 בסקומורוחי שליד ז'יטומיר (אוקראינה). רוב השכלתו הייתה בלימוד עצמי. בגיל 40, בשנת 1914, נסע לארץ ישראל ותקף את המסע כ"נסיעת הקסמים" ביומנו.
לאחר המהפכה הרוסית מונה לפרופסור באוניברסיטה העממית בקייב. ב־1922 עבר עם משפחתו לוורשה, וב־1923 עלה לארץ ישראל.
בתל אביב ניהל את ספריית שער ציון והיה מורה בסמינר לוינסקי. ב־1929 פרש מעבודתו השוטפת וייסד את הוצאת הספרים "מקורות". ב־1937 זכה בפרס ביאליק על הארגון וההוצאה של הספרים החיצוניים.
מחקריו נגעו בביאור המקרא (פירוש לטקסטים בתנ"ך), היסטוריה, בלשנות וחקר החסידות. הוא התמחה באיסוף, ביאור ותרגום של "ספרים חיצוניים", ספרים שלא היו חלק מהתנ"ך, ובעריכת פירוש מקיף לתנ"ך.
כיהן במחקר עד פטירתו בתל אביב ב־1946. נקבר בבית הקברות טרומפלדור.
ספרייתו נתרמה על ידי בניו לאוניברסיטה העברית בהר הצופים. ארכיונו הועבר לספרייה הלאומית. יורשיו הקימו את "קרן אברהם כהנא", שמעניקה מענקי מחקר שנתיים לסטודנטים במכון ללימודי היהדות באוניברסיטה העברית.
היה נשוי לחנה, ואב לשלושה: אוריאל, יעקב ומרים.
אברהם כהנא נולד ב־1874 ונפטר ב־1946. הוא היה סופר וחוקר יהדות.
כהנא נולד ליד ז'יטומיר. הוא למד הרבה לבד. בשנת 1914 נסע לארץ ישראל.
ב־1923 עלה ארצה והתיישב בתל אביב. שם עבד בספרייה והיה מורה.
ב־1929 הקים הוצאת ספרים בשם "מקורות". ב־1937 קיבל את פרס ביאליק, פרס חשוב לספרות.
הוא חקר את התנ"ך (הספרים הקדושים), היסטוריה, שפות וחסידות. אסף ותרגם גם "ספרים חיצוניים", ספרים שלא היו בתנ"ך.
נפטר בתל אביב ונקבר בטרומפלדור. הספרייה שלו ניתנה לאוניברסיטה העברית.
הארכיון שלו נמצא בספרייה הלאומית. קרן על שמו נותנת מלגות לסטודנטים.
היה נשוי לחנה. היו לו שלושה ילדים: אוריאל, יעקב ומרים.
תגובות גולשים