אברהם לינקולן (12 בפברואר 1809, 15 באפריל 1865) היה הנשיא ה-16 של ארצות הברית. הוא הנהיג את המדינה בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית, חיזק את אחדות האיחוד וביטל את העבדות בארצות הברית.
לינקולן נולד בחווה בקנטקי וגדל בעוני. הוא למד לבד קריאה ולימודים אחרים, ועבר לאילינוי שם הפך לעורך דין מצליח. הוא כיהן בבית המחוקקים של אילינוי ובהמשך בבית הנבחרים של ארצות הברית. בשנות ה-50 סייע בהקמת המפלגה הרפובליקנית, שהתנגדה להתרחבות העבדות. ב-1860 נבחר לנשיא כמועמד רפובליקני.
ניצחונו בבחירות הביא לפרישת מדינות הדרום והקמת הקונפדרציה (מדינות הדרום). ב-1861 תקפו הכוחות הקונפדרליים את פורט סאמטר. זו הייתה תחילתה של מלחמת האזרחים, קרב בין המדינה המאוחדת (הצפון) והמדינות שבפרישה (הדרום).
לינקולן ניהל את המאמץ המלחמתי מקרוב. הוא בחר גנרלים, ביניהם יוליסס ס. גרנט, וקבע אסטרטגיות כמו סגר ימי (חסימת נמלים כדי לחנוק את כלכלת הדרום) ושליטה בנהרות אסטרטגיים. המטרה העיקרית הייתה לשמור על וושינגטון ולנצח את צבאות הדרום.
בשנת 1862, 1863 הוציא לינקולן את הצהרת האמנציפציה, מסמך שקבע ששבויי העבדים באזורים שנשלטו על ידי הקונפדרציה יוגדרו כמשוחררים. מאוחר יותר עמד מאחורי העברת התיקון ה-13 לחוקה, שהיה אסור לעבדות בכל רחבי המדינה. התיקון הזה ביטל רשמית את מוסד העבדות בארצות הברית.
הקרבות המרכזיים כללו את אנטיאטם, בול ראן, פרדריקסברג וגטיסברג. ניצחון האיחוד בגטיסברג ופעולותיו של גרנט באזור וירג'יניה הובילו להיחלשות הקונפדרציה. ב-9 באפריל 1865 נכנע רוברט לי, שביקש להפסיק את המלחמה.
לינקולן נרצח לאחר כניעת הדרום, בתיאטרון פורד בוושינגטון, ב-14, 15 באפריל 1865. המתנקש היה ג'ון וילקס בות'. גופתו הובאה לקבורת כבוד בספרינגפילד, אילינוי. עד היום זכורים שמו ופועלו בארצות הברית ובכל העולם, בפסלים, אנדרטאות ובשמות רחובות ומוסדות.
כילדותו עבד בעבודות חקלאיות וקיבל מעט חינוך רשמי. הוא שירת תקופה קצרה במלחמת "נץ שחור" (קרב גבול) בגיל 23. בהמשך למד משפטים ועבד כעורך דין מצליח, במיוחד בתיקי רכבות.
נשא את מרי טוד ב-1842. היו להם ארבעה בנים; רוברט היה בנו היחיד ששרד עד בגרות ובילה תפקידים ציבוריים מאוחרים.
בתחילת דרכו תמך בערכים הוויגים והביע הסתייגות מהסיפוח והמלחמה במקסיקו. בהמשך הלך והתקרב לעמדה נגד התפשטות העבדות. בעימותים מול סטיבן דאגלס צבר לינקולן חשיפה ארצית ושם לעצמו מטרה לנשיאות.
לינקולן התמודד עם סוגיות דיפלומטיות כמו משבר הטרנט, ושמר על קשרים עם מדינות אירופה. בתוך המדינה נאלץ לאזן בין לחץ מדינות הגבול, דרישות הרפובליקנים הרדיקלים ודרישות שלום של יריבים פוליטיים. הוא קידם חוקים כלכליים ותשתיתיים, כמו מסילת רכבת בין-יבשתית וחקיקה כלכלית.
לינקולן נודע כנואם גדול ובעל חוש מוסרי. בתחילה התנגד לשוויון מלא מיידי של שחורים, אך במהלך המלחמה שינה את מעמדו ופעל לביטול העבדות. הוא נתפס כאיש צנוע וישר, ולימים מוזכר כאחד המנהיגים המשפיעים של ארצות הברית.
אברהם לינקולן נולד ב-1809 והיה הנשיא ה-16 של ארצות הברית. הוא הנהיג את המדינה בזמן מלחמה בין הצפון לדרום. מלחמה זו נקראה מלחמת האזרחים.
לינקולן גדל בחווה ולמד לקרוא לבד. הוא הפך לעורך דין ועבר לפוליטיקה. ב-1860 הוא נבחר לנשיא כמנהיג המפלגה הרפובליקנית. המפלגה הזאת רצתה לעצור את התפשטות העבדות. "עבדות" היא מצב שבו אנשים נכפים לעבוד ולא חופשיים.
כשהמדינות הדרומיות פרשו והקימו את הקונפדרציה (שם למדינות הדרום), החל קרב גדול. ב-1861 הותקף פורט סאמטר, והמלחמה החלה.
לינקולן הוציא ב-1863 את הצהרת האמנציפציה. אמנציפציה פירושה שחרור עבדים. דהיינו, אנשים שנחשבו לבעלות קודם נחשבו לחופשיים. אחר כך עבדו כדי להעביר שינוי בחוקה שאסר על העבדות בארץ כולה.
בסוף המלחמה ניצח הצפון. ימים אחדים אחרי, לינקולן נורה בזמן שהלך לתיאטרון בוושינגטון. הוא מת ב-15 באפריל 1865. משפחתו קברה אותו בספרינגפילד, אילינוי.
לינקולן היה מי שאהבו בגלל יושרו ונאמוֹתיו. הוא גם שינה דברים גדולים במדינה, כמו ביטול העבדות. היום יש לו אנדרטאות רבות בארצות הברית.
הוא נישא למרי טוד. לזוג נולדו ארבעה בנים. רק הבן רוברט הגיע לבגרות.
- זקן לינקולן הפך למפורסם ומעט אנשים חיקו אותו.
- לינקולן תמך בבניית מסילת רכבת ארוכה בין הימים.
- הוא נחשב עד היום למנהיג משמעותי בהיסטוריה האמריקאית.
תגובות גולשים