רבי אברהם מרדכי אלתר (1865, 1948) היה האדמו"ר מגור (מנהיג חסידי) במשך כ־43 שנים. הוא הוכר כמנהיג רוחני גדול, ביבליוגרף ואספן ספרים; ספרייתו הגדולה הוחרבה בזמן השואה. כינויו הספרותי הוא "האמרי אמת" על שם ספרו שיצא לאחר מותו.
נולד בגור ליד ורשה, בן הבכור של רבי יהודה אריה ליב אלתר, ה"שפת אמת". למד בקפידה, נישא צעיר ובתחילת דרכו שילב מסחר עם לימוד. גדל בחצר אביו וקיבל חינוך מיוחד ומחנכים מובילים.
לאחר פטירת אביו ב־1905 קיבל עמדת הנהגה. תחתיו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה בפולין; אומדנים מדברים על למעלה ממאה אלף חסידים ערב השואה. הוא ניהל עניינים רוחניים וציבוריים, עודד חינוך מסודר וטיפח ילדים ובחורים. בנו, רבי ישראל אלתר, פעל כקשר בינו לבין בתי החסידים.
כאדמו"ר קידם שינויים מעשיים בתפילה ובכללי החיים החסידיים, כמו קביעת זמן התפילה ושיעורי תורה בשבת. הוא שאף לאחדות ולשלום בתוך הקהילה, והקפיד שלא לכפות שינויים בבת אחת.
ב־1914 נאלץ לעזוב את גור עקב המלחמה ולשהות בוורשה ובמקומות אחרים. בית מדרשו ניזוק מהביזה של החיילים.
היה ממייסדי וממנהיגי אגודת ישראל, מפלגה ותנועה שפעלה לחיזוק היהדות המסורתית. תמך באופן בולט ברשת החינוך לנערות "בית יעקב" ועודד הקמת מוסדות חינוך וישיבות.
השתתף בקידום מיזם הדף היומי (לימוד דף יומי של הגמרא) ותמך בהפצתו. האמין בצורך בעיתון חרדי איכותי שישמש תחליף לעיתונות החילונית. במהלך שנותיו ניסה לעזור להוציא כמה עיתונים שבועיים ויומונים, ותמך כלכלית בפרויקטים עיתונאיים.
היה בעד התיישבות חרדית בארץ ישראל, אך התנגד לתנועה הציונית הפוליטית ולמיזוגים רעיוניים עמה. ביקר בארץ חמש פעמים, פעל לקניית קרקעות ולעידוד עלייה של משפחות חסידיות.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הסתתר בפולין. מאמצים של חסידים ופעילים בארצות הברית סידרו לו ויזות יציאה. באפריל 1940 הצליח להגיע לארץ ישראל בתהליך הצלה מאורגן. רבים מבני משפחתו וחסידיו נספו בשואה.
התיישב בירושלים ושימש כנשיא אגודת ישראל בארץ. בתקופת המלחמה עלה על נס הוויכוח הציבורי על גילויים ראשונים על זוועות הנאצים, וקרא להתכנסות, צום ותפילה. בשנותיו האחרונות היה חולה ומסתייע בבניו.
היה מומחה בספרים וכתבי יד. אוספו הגדול נעלם ברובו במהלך השואה. לאחר המלחמה נאספו דבריו ויצאו לאור על ידי נכדו בסדרת "אמרי אמת".
התערב בסוגיות גדולות של זמנו, כמו חשד לזיוף כתב יד של תלמוד ירושלמי והערכת אותנטיות גניזות. לעיתים נשא עמדה נחרצת כשהוא מסתמך על היכרותו העמוקה בספרים ובסגנונות כתיבה.
נפטר בחג השבועות תש"ח (1948) בירושלים. נקבר תחילה בקרבת ישיבת שפת אמת בעיר. מקומות הנצחה על שמו כוללים ישיבה בבני ברק ומוסדות שושלמו לזכרו.
נשוי פעמיים. היו לו חמשה בנים וארבע בנות. שלושה מבניו שימשו אחריו כאדמו"רים. בנו רבי ישראל אלתר מילא את מקומו כמנהיג לאחר מלחמת העולם השנייה.
רבי אברהם מרדכי אלתר (1865, 1948) היה אדמו"ר (מנהיג חסידי, כלומר ראש קבוצה דתית) של חסידות גור. הוא הוביל את החסידות במשך כ־43 שנים.
נולד בעיירה גור ליד ורשה. למד הרבה תורה ועבד גם בעסקים לפרנסתו. נישא והוליד ילדים.
היה אחראי על המנהגים ועל חינוך הילדים והבחורים. הגיעו אליו חסידים רבים מכל רחבי פולין. דאג להקים ישיבות ובתי ספר.
תמך בהקמת בתי ספר לבנות בשם "בית יעקב" (בית ספר לבנות) כדי לשמור על דתיותן.
עודד ללמוד דף גמרא כל יום (הדף היומי) ותמך ביציאת עיתונים חרדיים. רצה שיהיה עיתון שמתאים לקהל הדתי.
כשהשואה (התקופה הכואבת שבה רבים יהודים נרצחו) התחילה, הצליח להימלט מפולין ב־1940 בעזרת חסידים וידידים. הגיע לירושלים והתיישב שם.
כלל ספרייה גדולה מאוד. רוב הספרים שלו אבדו במלחמה. אחרי השנים נאספו דבריו ויצאו בספרים בשם "אמרי אמת".
הלך לעולמו בירושלים בחג השבועות 1948. כיום יש מוסדות וישיבה בשם "אמרי אמת" על שמו.
המון אנשים זוכרים אותו כמנהיג ששמר על הלמידה והחינוך.
