אברהם צבי אידלסון (גם אידלזון, לפעמים בן-יהודה) (1882, 1938) היה מוזיקולוג, אתנומוזיקולוג, חזן, מלחין ומורה למוזיקה. מוזיקולוג, חוקר מוזיקה באופן מדעי. אתנומוזיקולוג, חוקר מוזיקה של עמים וקהילות. בין תלמידיו היה משה נתנזון, שצאצאיו טוענים שהוא חיבר את מילות השיר "הבה נגילה".
אידלסון נולד בלטביה וגדל בגרמניה, שם למד מוזיקולוגיה. ב-1906 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. שם עסק באיסוף ותיעוד של מוזיקה יהודית בשטח. העבודה שלו כללה רישום בתווים והקלטות במכשירי הקלטה של התקופה.
הוא שם דגש על מוזיקה של קהילות ספרדיות, כנראה כי המוזיקה האשכנזית כבר הייתה מוכרת לו מאירופה. אידלסון לימד שירה ונגינה בבתי־ספר של חברת עזרה ובבית היתומים הספרדי. ב-1921 יצא ללייפציג ולברלין, ומשנת 1922 פרסם עלה לדרגת מרצה לליטורגיה ומוזיקה יהודית וכיהן כפרופסור לעברית בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי, ארצות הברית, שם השתקע.
העבודה המרכזית שלו היא הספר הרב־כרכי "אוצר נגינות ישראל". הספר יצא בעשרה כרכים בין 1914 ל-1933, בשפות עברית, גרמנית ואנגלית. הוא מכיל אוסף של שירים וניגונים מהעדות היהודיות השונות. בין הנושאים הבולטים שבכרכים: תימן, בבל (עיראק), פרס (איראן), מרוקו, וכן מוזיקה יהודית מגרמניה וממזרח אירופה, כולל מוזיקה ליטורגית, מוזיקה עממית וניגוני חסידים.
ב-1922 הוצגה בירושלים האופרה העברית הראשונה, "יפתח", שנכתבה על ידי אידלסון.
אידלסון נפטר בדרום אפריקה בשנת 1938.
ארכיונו של אידלסון שמור בספרייה הלאומית.
אברהם צבי אידלסון (1882, 1938) היה חוקר מוזיקה יהודית. חזן, המנהיג ששיר בבית הכנסת. מוזיקולוג, חוקר מוזיקה.
אידלסון נולד בלטביה. הוא למד בגרמניה. ב-1906 עלה לירושלים. שם אסף ניגונים ושירים יהודיים. הוא כתב אותם בתווים והקליט במכונות ישנות.
הוא התעניין במיוחד במוזיקה של הקהילות הספרדיות. לימד שירה בבתי־ספר ובבית יתומים. ב-1921 נסע ללייפציג ולברלין. מ-1922 התיישב בסינסינטי בארצות הברית ועבד בהיברו יוניון קולג'.
הוא הוציא ספר גדול בשם "אוצר נגינות ישראל" בעשרה כרכים. שם יש שירים מתימן, מבבל (עיראק), מפרס (איראן), ממרוקו ומגרמניה ומהמזרח־האירופי.
ב-1922 עלתה בירושלים האופרה העברית הראשונה, "יפתח", שכתב אידלסון.
אידלסון נפטר בדרום אפריקה ב-1938.
הארכיון שלו שמור בספרייה הלאומית.
תגובות גולשים