אברהם שניור קורונל

דון אברהם שניור קורונל (1493, 1412) היה רֵישׁ גָּלוּתָא (מנהיג יהודי שפעל מול המלוכה), רב חצר (הרב שפעל בארמון), שר אוצר (אחראי על כספי המלוכה), וחוכר וגובה מיסים (ממלא תפקיד בגביית מיסים) בספרד במאה ה-15. שירת בחצרו של אנריקה הרביעי, ובהמשך אצל פרננדו ואיזבלה, ה"מלכים הקתולים". נחשב לאחד היהודים החשובים בקסטיליה. ישנה גם טענה שהלך לעולמו לכל המוקדם בשנת 1496.

נולד למשפחה יהודית בספרד ופעל במשרות גבוהות בחצר המלוכה. תחת אנריקה הרביעי שימש כחוכר המיסים הראשי בקסטיליה, ולאחר מכן מונה לשופט יהודי בסגוביה. ב-1474 סייע בעליית פרדיננד ואיזבלה, וניהל משא ומתן מטעם המלכה איסבלה לאיחוד קסטיליה ואראגון.

ב-1475 הוקמה מחדש ברית ההרמנדאד להגנה על הסדר הציבורי. למרות האיסור במתקנון למנות יהודים לגזבר, ב-1488 מינתה המלכה את שניור כגזבר (אחראי כספים). ב-1476 הוא נזכר כגובה המיסים העליון לגביית מיסים מהיהודים, תפקיד שגרם לעיתים לעמדה שלילית כלפיו בתוך הקהילה.

בשנת 1477 קיבל מינוי כ"רב דה לה קורטי" (רב החצר) וכשופט עליון של יהודי קסטיליה. עם הזמן מונה גם לשר האוצר של פרננדו ואיזבלה, מה שחיזק את קרבתו למלוכה. ארמונו בסגוביה מפורסם והפך למוזיאון העוסק ביהודי ספרד.

בשנת 1487 סייע בפדיון שבויי מלחמה שנשבו, ונזכר במכתב כ"ריש גלותא אשר עלינו", כינוי למנהיג יהודי בכיר. יחד עם דון יצחק אברבנאל ניסה למנוע את גזרת הגירוש של היהודים, ואף ארגן בנקאים שהציעו כופר כדי לסכל את הגזירה. מסמך מתאריך 29 במאי 1492 מתפרש על ידי חלק מהחוקרים כהצהרה שהוא ומשפחתו יעזבו עם שאר היהודים.

ב-15 ביוני 1492 הוטבל בנצרות בטקס בגואדלופ, והמלכים הקתולים שימשו כסנדקים. לאחר מכן קיבל את שם המשפחה קורונל, ובני משפחתו התנצרו אף הם. כמה ימים מאוחר יותר, ב-23 באוגוסט 1492, נתמנה כחבר מועצת העיר (רחידור) בסגוביה.

אברהם שניור נקבר בקפלת הירידה בכנסיית לה פארל בסגוביה. סמלי משפחת קורונל מופיעים על קברו, ובקפלה יש ויטראז' שעליו סמל המשפחה. נכדתו מריה וקשריה המשפחתיים נזכרים אף הם במבנה הקבר.

לשניור הייתה אחוזה ב־Campo de Pinillos בסגוביה, בית מרכזי ברחוב קורפוס כריסטי, וחמישה-עשר בתים ברחוב Zapateria ברובע היהודי. כיום ארמונו משמש למוזיאון על יהודי ספרד והרובע היהודי (Didactic Center of the Jewish Quarter). מעל לכניסה עומד שלט האצולה של משפחתו.

כיתב חיים בינארט כי בביתו היה בית תפילה ששימש גם אנוסים (יהודים שהמירו דתם) וגם נוצרים ממוצא נוצרי. בית הכנסת סגר לאחר המרת הדת של המשפחה, ויש סברה שהמבנה עדיין עומד ומחובר למוזיאון.

עוד היו לו כמה בתים בעיר אווילה ובכיכר השוק הקטן שם.

בכתבים שונים הופיע שמו כאברהם סניור. לאחר ההתנצרות נקרא פרנאן נונייס קורונל על פי גרסת חוקרים מסוימים. בצורות לועזיות מופיעים השמות Senior, Senneor או Seneor.

בין צאצאיו בולט דוארטה סאריבה (דוד סניור קורונל), פעל ברסיפה שבברזיל וחזר ליהדות. ר' נחמן נתן קורונל נולד באמסטרדם ב-1810 ועלה לארץ ישראל. עוד מצאצאים נזכרים אנשים שפעלו בארץ במאה ה-20, בין היתר מייסדי תל אביב ומדינאים ואקדמאיים.

דון אברהם שניור קורונל (1493, 1412) היה יהודי חשוב בספרד של המאה ה-15. הוא עבד אצל המלכים אנריקה, פרננדו ואיזבלה. הוא היה רב חצר (הרב שבארמון), שר אוצר (מנהל כספים) וגם הגבאי שאסף מיסים (אדם שאוסף כסף למלך).

הוא עזר לפרננדו ואיזבלה להתחרש במדינה שלהם. ב-1477 מונה לשופט עליון של היהודים וקיבל תפקידים חשובים בחצר המלוכה. ב-1487 עבד לשחרור שבויים והגן על יהודים כשיכל.

ב-15 ביוני 1492 המיר את דתו לנצרות (המיר את דתו לאמונה אחרת) בטקס גדול בגואדלופ. המשפחה שלו גם המירה את דתה. אחרי זה קיבל את השם קורונל.

הוא נקבר בסגוביה, ובארמון שלו היום יש מוזיאון שמספר על היהודים והרובע שלהם.

היו לו בתים רבים בסגוביה. הארמון שלו הפך למוזיאון. בביתו היה חדר תפילה ששימש גם אנשים שהמירו את דתם.

שמו נכתב גם כ־סניור, ואחרים קראו לו אחרי ההמרה פרנאן נונייס קורונל.

בין יורשיו היה דוארטה סאריבה, שחזר ליהדות ועוד משפחות שהתבלטו בקהילות בארצות שונות.