אגמון החולה
אֲגַמּוֹן הַחוּלָה הוא אגם מלאכותי (אגם שבנו אדם) במרכז עמק החולה. סביבו יש אתר תיירות ותחנת צפרות חשובה, כי אלפי עופות מים עוברים שם בעונות הנדידה. במקום יש נתיבי הליכה, תצפיות ועגלות מסתור (מבנים לצפייה בציפורים בלי להפריע). ניתן לסייר באופניים, ברכב חשמלי או בעגלת מסתור.
בשנות ה־50 יובש אגם החולה והביצות על ידי קק"ל (קרן קיימת לישראל) כדי להגדיל שטחי חקלאות.
כ־40 שנים אחרי הייבוש החליטה קק"ל להציף חלק מהשטחים שנחשפו. התברר שהם לא טובים לחקלאות, וששטח מוצף מספק תועלת סביבתית. הפרויקט עלה כ־80 מיליון ש"ח והושלם אחרי הצפות מבוקרות של שנתיים. בפברואר 2009 נבחר האגם כאחת מעשר תצפיות חיות חשובות בעולם על ידי המגזין BBC Wildlife.
בשנים האחרונות האכלת העגורים (עופות גבוהים ואפורים שבאים בחורף) הינה מאורגנת כדי למנוע נזק לשדות. בסוף 2021 פרצה שם שפעת העופות, והצפיפות האיצה את ההדבקה. ב־2023 המקום נסגר עקב אירועי מלחמה ונפתח שוב בדצמבר 2024.
האגמון מושך עופות רבים. בין המינים הנפוצים יש עגורים אפורים, עיטים, ברווזים, רליטים ושקנאים. העגורים מגיעים באלפים בחורף, ולכן הוקם פרויקט שמספק להם מזון ומגן על החקלאים.
הסביבת הביצות והאגמון תומכת בצמחי מים ובצמחייה של רטיבות, שמעניקה מקום מחיה ורבייה לעופות ולחיות אחרות.
המרכז נוסד ב־2001 על ידי החברה להגנת הטבע לקידום צפרות ושימור. פועלת בו תחנת טיבוע עופות (הצבת טבעת על רגל לצורך מעקב), נערכים סקרים ומתקיימים סיורים לקהל.
ב־2019 הושלם מרכז מבקרים חדש על שם סטיבן הארפר, בהשקעה של כ־130 מיליון ש"ח. המרכז מציע תערוכות, פעילויות ואודיטוריום של 200 מקומות.
המרכז הוקם ב־2020 על ידי קק"ל והמכללה האקדמית תל־חי לטיפול וחניכה ראשונית של חיות בר פגועות. אקלום (הסתגלות מחדש לטבע) כולל מרפאה, כלובי גוזלים ומתקנים לשלב השבה. במרכז טופלו אלפי חיות, כגון שקנאים, עגורים, עיטים ושאר מיני ציפורים ויונקים. המרכז טיפל גם בפציעות מירי ופציעות שנגרמות בדרכי הנדידה.
במהלך מלחמת חרבות ברזל פרצו שריפות שהזיקו לחי ולצומח. המרכז קלט וטיפל בבעלי חיים שנפגעו, ובמידת הצורך העבירם לבתי חולים לחיות בר נוספים.
באתר קיימות תמונות רבות של האגמון, הלהקות, הצמחייה ומתקני התצפית.
אגמון החולה
אגמון החולה הוא אגם שבנו בני אדם. הוא במרכז עמק החולה. הרבה ציפורים עוברות שם בדרכן מדרום לצפון ומהמקום חזרה.
בשנות ה־50 ייבשו את הביצה כדי לעשות חוות. ייבוש זה פגע בסביבה.
מאוחר יותר החלו להחזיר מים לחלקים מהשטח. זה עזר לטבע ולציפורים. באגמון יש מבנים לצפייה בציפורים בלי להפריע להם. יש גם שבילים לאופניים.
באגמון רואים הרבה עופות, למשל עגורים אפורים. אלפים מהם עוצרים שם בחורף. יש גם ברווזים, עיטים ושקנאים. אנשים נותנים לעגורים אוכל כדי שלא יפילו תבואות בשדות.
יש מרכז שמלמד על ציפורים ושומר עליהן. שם עושים טיבוע (שמים טבעת על רגל של הציפור כדי לעקוב אחריה). יש גם סיורים לילדים ולמבוגרים.
יש מרכז לטיפול בחיות פצועות. הם מרפאים חיות, מחזירים אותן לטבע או שולחים אותן לבית חולים מיוחד.
יש הרבה תמונות של האגם, עגורים, ונופים יפים שאפשר לראות במרכז.
תגובות גולשים