עולם החי בארץ ישראל כולל את כל בעלי החיים החיים בשטחה. הוא עשיר מאוד מבחינת מינים, למרות שהשטח קטן. הסיבה העיקרית לכך היא מגוון בתי הגידול: הרי הצפון עם שלג, רמות בזלת, מישור חוף לח וחם, הרי ירושלים והמדבריות בדרום. בנוסף, מיקומה של הארץ בצומת שלוש יבשות (אירופה, אסיה ואפריקה) הופך אותה למעבר נדידה חשוב ומביא מינים מעולמות שונים.
בעלי החיים ממלאים תפקידים מרכזיים במערכת האקולוגית. טורפים שומרים על איזון אוכלוסיות, מאביקים (מייצרים הפריה של פרחים) תורמים לרביית הצמחים, ואוכלי נבלות מסייעים בפירוק מתים ובמניעת מחלות. עם זאת, האדם השפיע במידה רבה באמצעות הרס בתי גידול, ציד, דיג, הכנסת מינים חדשים וזיהום.
הנוף משתנה מאוד: הר החרמון, רמת הגולן, הגליל, מישור החוף, הרי ירושלים, המכתשים בנגב ומדבריות אילת. המגוון הזה אפשר למינים שונים להסתגל ולהתקיים כאן. ארץ ישראל נמצאת על ציר נדידת עופות חשוב; עופות ועקב כך גם פרפרים רבים עוברים בשמי הארץ. באזור מפרץ אילת שוניות אלמוגים וים חמים, ובו חיים מעל 1,270 מיני דגים וכ-3,000 מיני חסרי חוליות ואלמוגים. בים התיכון תוארו כ־17,000 מינים, ורבע מהם אנדמיים (אינדקס: אנדמי = חי רק במקום אחד).
במשך תקופות ארוכות הייתה הארץ מכוסת ים קדום (ים טתיס). נמצאו מאובנים ימיים עתיקים, כולל אלמוגים ואמוניטים בקיר האמוניטים במכתש רמון. מאובנים של זוחלים ימיים (כמו מזוזאורוס) ושיני כרישים מעידים על היסטוריה ימית עשירה. עדויות לדינוזאורים יבשתייות הן מעטות; נמצאו עקבות דינוזאור בבית זית.
קבוצות בולטות היום: יונקים, זוחלים, דו-חיים, עופות, דגים, חרקים, רכיכות ועכבישניים. בישראל כ-93 מיני זוחלים, כ-550 מיני עופות, וכ-8 מיני דו-חיים. העטלפים הם קבוצת היונקים הגדולה כאן, עם למעלה מ-30 מינים. חלק מהמינים נכחדו במאות האחרונות, וחלקם בסכנת הכחדה; למשל בעבר נכחדו הברדלס והנמר הערבי.
מינים פולשים (מינים שמוצאם מחוץ לארץ והשתרשו כאן) מהווים בעיה קשה. הובאו מאות מינים דרך תעלת סואץ, כריתת בתי גידול, מסחר וחיית מחמד. דו"ח משנת 2022 ציין שאירגון וטיפול במינים פולשים לא מאורגן דיה, והנזק הכלכלי השנתי מוערך במאות מיליוני עד מיליארדי שקלים.
רבים מהמינים נפגעו על ידי פעילות אנושית, ייבוש אגמי מרתקים כמו החולה הוא דוגמה שהביאה להכחדת מינים אנדמיים. מאז שנות ה־80 ו־90 חלה עלייה במאמצי שימור: הקמת שמורות טבע, מרכזי חי-בר, פרויקטים של השבה לטבע (reintroduction) כמו השבת היחמור הפרסי והראם הלבן, ופעולות חינוך והסברה. רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ומוסדות אקדמיים מעורבים בשיקום אוכלוסיות ובניהול בתי חולים לחיות בר.
עקב הקטנת שטחי הטבע, חיות מתקרבות לערים וליישובים. זה יוצר גם מפגשים טובים וגם קונפליקטים: נזקים לחקלאות, סכנות לתנועה, והזנה לא טבעית. נעשים מאמצים לשלב בין חיים עירוניים לבין שמירה על חיות הבר, כולל חינוך, ניטור והתערבויות מבוקרות.
לסיכום, המגוון הביולוגי בישראל הוא תוצר של גאוגרפיה ייחודית והיסטוריה טבעית. האתגרים העיקריים הם שימור בתי גידול, טיפול במינים פולשים וצמצום ההשפעה האנושית. במקביל יש פעילות משמעותית לשיקום והגנה על מינים נדירים.
ארץ ישראל מלאה בחיות שונות מכל הסוגים. יש כאן הרים עם שלג, יערות, חופים ומדבר חם. השונות הזאת מאפשרת לחיות רבות לחיות כאן.
החיות חשובות: טורפים שומרים על האיזון, דבורים ומכוורות עוזרות לצמחים לפרוח, ואוכלי נבלות מנקים פסולת טבעית. גם בני אדם השתמשו בחיות לאוכל, לתרבות ולעבודה.
יש בארץ הר החרמון, הגליל, מישור החוף והנגב. על חופי אילת יש שוניות אלמוגים יפות. במפרץ אילת חיים יותר מ-1,270 מיני דגים.
יש כאן כ-550 מיני ציפורים. יש כ-93 מיני זוחלים וכ-8 מיני דו-חיים. עטלפים הם קבוצה גדולה של יונקים בארץ.
אנשים פוגעים בטבע דרך בנייה, דיג וציד. גם מינים שהגיעו ממקומות אחרים פוגעים במקומיים. לכן הקימו שמורות טבע, מרכזי שיקום וחיות בר שמטפלות בחיות פצועות. מנסים להחזיר מינים שנכחדו, כמו היחמור הפרסי.
ישראל נמצאת בצומת של שלוש יבשות. הרבה ציפורים ופרפרים עוברים כאן בדרכם בנדידה. קיימת פעילות חינוך כדי שיותר ילדים ילמדו להגן על הטבע.
תגובות גולשים