אגן ירוק

אגן ירוק (Constructed wetland) הוא מערכת של ביצות מלאכותיות שמחקה תהליכי טיהור מביצות טבעיות. המטרה היא לסנן זיהומים משפכים, כמו חומרים אורגניים, חלקיקים ומתכות כבדות. יכולת הטיהור של האגנים הירוקים הוכרה במחצית השנייה של המאה ה-20. כיום קיימות אלפי מערכות כאלה בעולם.

הטיהור מתרחש כאשר השפכים זורמים דרך בריכות שבהן גדלים צמחים. השורשים שלהם יוצרים שטח פנים רחב ועליהם מתפתחת אוכלוסיית מיקרואורגניזמים, יצורים קטנים מאוד שאחראים על פירוק המזהמים. חלק מתוצרי הפירוק נקלטים על ידי הצמחים, וכך נוצרת מערכת משותפת שפועלת לטיהור המים. לעיתים משתמשים בקנה־סוף (צמח גדול), כי שורשיו יוצרים תעלות לחמצן. עם זאת, קנה יכול להשתלט על הבריכה ולסגור תעלות, לכן נהוג לשתול גם מינים אחרים של צמחי מים.

חלקיקים ומוצקים מרחפים נשארים במצע של חול וחצץ. הכבידה והסינון מפחיתים את העכירות במים.

מיקרואורגניזמים מפרקים חומרים אורגניים ומשתמשים בהם לאנרגיה. הצמחים מקבלים מזון ומים מתוצרי הפירוק.

חומרים מסוימים עוברים משינויים כימיים במים או נקלטים במצע ובצמחים.

קצב הטיהור מושפע מטמפרטורה, רמת חמצן ו-pH (חומציות). טמפרטורה וחמצן גבוהים מגדילים את הפעילות הביולוגית. חומציות גבוהה פוגעת בטיהור. גם כמות השפכים, קצב הזרימה וסוגי הצמחים משפיעים.

השטח תלוי בכמות השפכים, בריכוז המזהמים וברמת הטיהור הנדרשת. בתנאי הארץ מקובל לצרוך בין 2, 3 מטרים רבועים לנפש לטיפול בשפכים סניטריים. לדוגמה: יישוב של 500 נפש שמייצר כ-100 מ"ק שפכים ליום יזדקק לאגן בשטח של כ-1,000, 1,500 מ"ר.

שיטה טבעית וחסכונית באנרגיה. עובדת היטב באקלים חם כמו בישראל. יכולה לשמש להשקיה אחרי הטיהור.

רמת מליחות גבוהה בשפכים ושיעורי אידוי גבוהים מקשים על הפעולה. קנה יכול להסתפר ולסתום את המערכת. בנוסף, קרקע יקרה במרכז הארץ מקשה על הקמת אגנים גדולים.

בישראל השיטה נמצאת בשלב ראשוני. קיימים פרויקטים בנאות סמדר, נווה חריף ופארק ירוחם. בקיבוץ לוטן נמנעה המשך הפעולה אחרי הסתמה שנגרמה מצמיחת קנה לא מבוקרת. הטמפרטורות והשמש בארץ מקלות על הטיפול, ולכן יש עניין בשימוש בשיטה לשיקום נחלים כמו לכיש, אלכסנדר והירקון.

אגן ירוק הוא בריכה עם צמחים שמנקה מים מלוכלכים. זו ביצה מלאכותית שמחקה טבע.

המיים זורמים בין הצמחים. השורשים תופסים חלקיקים. על השורשים גרים מיקרואורגניזמים, יצורים זעירים שעוזרים לפרק את הלכלוך. חלק מהחומרים נספגים בצמחים.

חול וחצץ מסננים את החלקיקים מהמים.

יצורים זעירים ושורשי הצמחים מפרקים את החומרים ומנקיים את המים.

חום ואוויר טובים עוזרים לטיהור. חומציות גבוהה פוגעת בתהליך. גם מהירות הזרימה וסוג הצמחים חשובים.

בישראל נדרשים בדרך כלל 2, 3 מטרים רבועים לאדם. לדוגמה: כפר של 500 איש זקוק ל-1,000, 1,500 מטרים רבועים.

שיטה טבעית ופשוטה. עובדת טוב בחום ובשמש.

מיים מלוחים, הרבה אידוי ועלות קרקע גדולים עושים את העבודה קשה. קנה יכול לגדול יותר מדי ולסתום את הבריכות.

יש פרויקטים בנאות סמדר, נווה חריף ופארק ירוחם. בקיבוץ לוטן הייתה בעיה כי הקנה סתם את המערכת. משתמשים בשיטה גם לטפל במים שאחר כך משקים בה עצים.