אגרוף תאילנדי

אגרוף תאילנדי (מואי תאי, Muay Thai) היא אמנות לחימה עתיקה שמקורה בתאילנד. היום היא גם ספורט לחימה וגם הספורט הלאומי של המדינה.

אמנות הלחימה נוצרה במקור ללוחמה, אפילו על גבי גבן של פילים. עם הזמן היא הועברה לקרקע והמשיכה להתפתח. קיימים רישומים וציורים שמרמזים כי המואי החל להתבסס כבר בשנת 1238 בסיאם. מלכים תאילנדיים תרמו לתפוצתה: במאה ה-17 המלך נוראי (1604) הפך אותה לפופולרית יותר, ובאגדה מ-1767 נחקר תפקידה בקרב מול הבורמזים, מה שהעצים את מעמדה הלאומי.

מואי התפשטה גם לאזורים סמוכים כמו בורמה, קמבודיה ולאוס. בין הסגנונות הקיימים בולט קראבי קראבונג, שבו לעיתים נלחמים גם עם חרבות וכלים מסורתיים.

מואי בוראן (מילולית: אגרוף עתיק) היא צורת לחימה קדומה שקדמה למואי תאי המודרני. היא נבנתה כאמצעי הגנה על ממלכת סיאם מפני אויבים, ובמיוחד כנגד התקפות בורמזיות. השיטה שאבה מושגים מתורות לחימה רבות באזור.

לוחמים השתמשו בריטואלים לפני קרב. הם עשו מדיטציה וריקוד טקסי שנקרא ראם מואי (ריקוד כבוד). בתחילת המאה ה-20, בשנת 1920, ממשלת תאילנד הגבילה את לימוד המואי בוראן ותקנה חוקים חדשים לקרבות הזירה כדי להגן על בריאות המתאגרפים. כך הצורה העתיקה כמעט ונעלמה.

בלוחמי מואי בוראן משתמשים בחבלי כותנה על הידיים במקום כפפות. בעבר נעשו שיטות קשות יותר, אבל כיום נמנעים מטכניקות מסוכנות. יש שיטות בסיס בדמות קאטות שנקראות mea mai, ויש מצגות ראווה שנקראות look mai muay thai. במואי בוראן קיימת מערכת דרגות של סרטים על הזרוע שנקראת prajeat, וסרט ראש שמכונה mongkon. המאמן המוסמך נקרא arjan.

בחוקים המודרניים מותרות טכניקות מכה רבות, אך אסורות נגיחות והכאות ביריב שאינו עומד. טכניקות הגראפלינג מוגבלות: מותר קלינצ' (היא אחיזה קרובה) וגריפות רגל. קרב מסתיים בנוקאאוט, בתום הזמן או בהחלטת שופט. לוחמים משתמשים במגן שיניים ובמגן אשכים להגנה.

בישראל החוקים מאפשרים שימוש במרפקים בקלינצ' וגם ממרחק. כמה מתאגרפים ישראלים בלטו בזירה הבינלאומית. רני קאושינסקי זכה באליפות עולם בקרבות חופשיים ב-1994. שוקי רוזנצוויג, "האריה הלבן", זכה באליפות העולם באגרוף תאילנדי ב-2011. איתי פרנסיס נחשב לחלוץ שייצג את ישראל בזירה המקצוענית והשיג תארים בקיקבוקס ובמואי תאי בסוף שנות ה-90 ותחילת ה-2000.

גם נשים וחניכים צעירים השיגו הישגים: שרה אברהם זכתה באליפויות עולם ב-2013 ו-2014 ובמדליית זהב באירופה ב-2014. איתי גאיר זכה באליפות העולם לנוער ב-2012 ובאליפות אירופה ב-2013. מספר לוחמים ישראלים נוספים (אנטון זברובסקי, איליה סקברונסקי, עדי רותם, איתי גרשון, קורי שני, אהבת השם גורדון ועוד) זכו מדליות ותארים באליפויות בינלאומיות בשנים האחרונות.

אגרוף תאילנדי (מואי תאי) היא אמנות לחימה ותהליך ספורטי מתאילנד. היא עתיקה ומוכרת ברחבי העולם.

האמנות נולדה כשהלחימה נעשתה גם על גבן של פילים. עם הזמן היא עברה לקרקע והפכה לספורט. כבר בשנת 1238 היו עליה סימנים בסיאם. מלכים תאילנדיים התאמנו כדי להתחזק.

מואי בוראן זה "אגרוף עתיק". זו צורת לחימה ישנה שהייתה לפני מואי תאי של היום. לוחמים עשו טקסים וריקוד לפני הקרב שנקרא ראם מואי (ריקוד כבוד). בשנות ה-1920 ממשלת תאילנד הגבילה את הלימוד של השיטה. כך היא כמעט נעלמה.

בלוחמים של מואי בוראן לופפים את הידיים בחבלי כותנה במקום כפפות. זה מגן על הידיים. יש תרגילים מסודרים שנקראים mea mai (תנועות בסיס). המאמן נקרא arjan (שם למאמן).

בחוקים המודרניים מותרות מכות רבות. אסור להכות יריב ששוכב, ואסור לנגוח. מותרות אחיזות קרובות שנקראות קלינצ' (אהבוּז קרוב). הקרב נגמר בנוקאאוט, כשנגמר הזמן, או כששופט מחליט. המתאגרפים משתמשים במגן שיניים ובמגן אשכים להגנה.

בישראל מותר להשתמש במרפקים בקלינצ' ובממרחק. כמה מתאגרפים ישראלים זכו בתארים חשובים. רני קאושינסקי זכה באליפות עולם ב-1994. שרה אברהם זכתה באליפויות עולם ובאירופה בשנות ה-2010.