אדוארד מויברידג' (Eadweard Muybridge; 9.4.1830, 8.5.1904) היה צלם יליד אנגליה שפעל בארצות־הברית. הוא נחשב אחד ממבשרי אמנות הקולנוע. היה הראשון שהצליח לצלם תנועה מהירה בעזרת סדרה של מצלמות סטילס. מויברידג' המציא גם מכשיר הקרנה מוקדם בשם זואופרקסיסקופ (מכשיר שמקרין תמונות זו אחרי זו ליצירת אשליה של תנועה).
אדוארד נולד בקינגסטון שעל התמזה ושינה את שמו במספר פעמים כשהיגר לארה"ב. בשנת 1855 הגיע לסן פרנסיסקו. את העניין בצילום החל לפתח סביב 1860, לאחר תאונת כרכרה בטקסס. נסע לאנגליה כדי להחלים, למד צילום ובחזרה בסן פרנסיסקו הצטרף לעסק צילום מקומי.
מויברידג' התפרסם בתחילת דרכו בתצלומי נוף, בין השאר ביוסמיטי. הוא עבד בעיקר בשיטת לוח הצילום הרטוב (שיטה ישנה שבה מצפים לוח בכימיקל כדי לצלם). באותה תקופה חומרי הצילום היו רגישים בעיקר לאור כחול, ולכן השמיים לרוב נראו מפוצלים בחשיפה. כדי לפתור זאת פיתח מויברידג' שיטות של חשיפות נפרדות לשמיים ולקרקע ולחבר בין שתי תמונות.
בקיץ 1868 צילם משלחות צבאיות וב־1871 צילם עבור מחקר בסיירה העילית. ב־1871 גם התחתן עם פלורה סטון.
בשנת 1872 הועסק מויברידג' על ידי לילנד סטנפורד, איש עסקים ובעל מסלול מרוצים, כדי לצלם סוסיו. סטנפורד רצה לפתור את השאלה האם יש רגע בדהרה שבו כל ארבעת הפרסות באוויר. סטנפורד רצה הוכחה ותמך בניסוי.
מויברידג' הציב כתריסר מצלמות לאורך מסלול דהירה. כל מצלמה צלמה ברצף כשהסוס מושך חוטים שפעלו כצורר. בחלק מהניסיונות הוא השתמש במה שנחשבו לעדשות "מהירות" ולתריסים מהירים. ב־1877 צולמו תמונות שבהן נראה הסוס באוויר. בבדיקות ראשוניות נטען שחלק מהדוגמאות ריטושו. ב־15.6.1878 ערכו סטנפורד ומויברידג' תצוגה פומבית של שיטת הצילום החדשה, ותוצאתה הראתה רצפים שלבים של סוס בתנועה.
ב־1874 גילה מויברידג' שלפי דעתו פלורה בוגדת עם מיג'ור הארי לרקינס. ב־17.10.1874 רצח אותו ביריות. מויברידג' נעצר ועומד למשפט ב־1875. ההגנה טענה לאי־שפיות, בחלקה בגלל תאונת הכרכרה משנת 1860. חבר המושבעים זיכה אותו פה אחד על בסיס "רצח מוצדק" (justifiable homicide). לילנד סטנפורד שילם עבור הגנתו.
ניסיונותיו של המדען אטיין־ז'ול מארה להשיג צילום רציף עודדו את סטנפורד ומויברידג' להעמיק. מויברידג' שיפר את הטכניקה והחל להשתמש בלוח צילום יבש, רגיש יותר לאור, מה שאפשר ללכוד פרטים בחשיפות קצרות יותר. עם הזמן הגדיל את מספר המצלמות ל־20 ו־24 ושילב סוגים שונים של ציוד, כולל מכניזם דמוי שעון לצילום ברווחי זמן קבועים.
הדימויים הראשונים נראו לעיתים כצלליות בגלל רגישות נמוכה של הלוח הרטוב. עם זאת, העובדה שהתמונות צולמו במצלמה נתפסה כהוכחה אמינה לדעת רבים.
מויברידג' פרסם תצלומיו בכתבי עת מדעיים ופופולריים בין 1878 ו־1879. עבודתו הובילה חוקרים וחוקרות, ובפרט מארה, להשתמש בצילום למחקר תנועה.
מויברידג' פיתח את הזואופרקסיסקופ, מקרן מוקדם שהציג רצף תמונות על דיסק מסתובב, כך שנוצרה אשליית תנועה. המכשיר שילב רעיונות של פנס קסם (מכשיר להקרנת תמונה על קיר) ופנקיסטיסקופ (צעצוע שבו תמונות מסתובבות ליצירת תנועה). מויברידג' ייצר מאות קטעי הקרנה קצרים שהציגו בעלי חיים ובני אדם בתנועה. הזואופרקסיסקופ נחשב לאחד המקדימים להמצאת הקולנוע.
בשנות ה־80 של המאה ה־19 זכה מויברידג' לתמיכת אוניברסיטת פנסילבניה. בעזרת תומאס אייקינס והמדען פיירמן רוג'רס קיבל מימון וחדר סטודיואו. מויברידג' שיפר את הציוד והוסיף מתקן אלקטרו־מגנטי להפעלת התריסים. צילם אתלטים, גברים, נשים וילדים, לעיתים בעירום או בחלקי לבוש, וכן חיות בגן החיות.
ב־1887 פרסם את הפרויקט הגדול שלו בשם Animal Locomotion, סדרה ענקית של 11 כרכים עם 781 לוחות ו־19,347 דימויים. הספר הופץ בפורמט יקר, והוא החלוקה כללה קטגוריות לפי מין, לבוש וסוגי תנועה. העבודה השפיעה רבות על אמנים ומדענים של התקופה.
חשיבות מויברידג' הייתה בהצגת הצילום ככלי חשוב לחקר תנועה. עם זאת, נשאו ביקורות על איכותו המדעית. נטען שלעיתים לא ניתן לאמת את מהירות התריסים שלו או את אחידות המרווחים בין חשיפות. כמו כן הטענו שהוא ריטש תמונות, החליף מסגרות והציג סדרות שאינן עקביות מדעית.
חלק מעבודותיו נראו שיש בהן עניין אמנותי, אירוטי או פנטזיוני יותר מאשר מדעי. בצילומי נשים ניכרת הטיה תרבותית, והבחירות לעתים היו שנוייות במחלוקת מבחינה אתית.
המורשת שלו נשארה משמעותית: הוא קידם את השימוש בצילום לחקר תנועה, המציא שיטת הצגת תנועה מוקדמת והשפיע על ציירים, מדענים וממציאי הקולנוע.
אדוארד מויברידג' (1830, 1904) היה צלם חשוב. הוא צילם תמונות מהירות מאוד.
נולד באנגליה והגיע לסן פרנסיסקו. אחרי תאונת כרכרה למד לצלם.
צילם נופים יפהפיים ביוסמיטי. באותה תקופה השתמש בשיטת לוח הצילום הרטוב. זהו לוח מצופה בכימיקלים שמאפשר צילום, בשיטות ישנות.
איש בשם לילנד סטנפורד ביקש ממנו לבדוק אם סוס בדהרה נמצא כולו באוויר. מויברידג' הציב כמה מצלמות לאורך מסלול. התמונות הראו שלפעמים כל ארבע הפרסות באוויר.
ב־1874 קרה מקרה קשה: מויברידג' ירה באדם שהוא חשב שבגד באשתו. הוא הורשע בעליל בפני חבר מושבעים שניתנו זיכוי. זהו נושא רגיש.
מויברידג' שיפר את הצילום עד שיצר רצפים מהירים של תמונות.
הוא בנה גם מכשיר בשם זואופרקסיסקופ. זה מכשיר שמקרין תמונות במהירות. כך התמונות נראות כ"סרט" קטן ונע.
הוא עבד עם אוניברסיטה וצילם הרבה אנשים ובעלי חיים בתנועה. ב־1887 פרסם אוסף גדול בשם Animal Locomotion. זה כלל אלפי תמונות שמראות שלבים בתנועה.
התמונות שלו חיזקו את הרעיון שהצילום יכול לעזור ללמוד תנועה. אבל חוקרים אמרו שהוא לעתים ריטש תמונות, ולא תמיד היה מדויק מדעית. עדיין, הוא השפיע על אמנים ומהנדסים שעבדו על המצאת הקולנוע.
תגובות גולשים