אדוארד שוורדנדזה (25.1.1928, 7.7.2014) היה פוליטיקאי גאורגי בולט. הוא כיהן כנשיא גאורגיה בין 1995 ל־23.11.2003, אז התפטר בעקבות מהפכת הוורדים.
שוורדנדזה נולד בכפר במערב גאורגיה למשפחה עם חמישה ילדים. אביו נעצר ב־1937 במהלך הטיהורים הגדולים. בשנות ה־20 לחייו עבר לתמוך בבולשביקים, והמשיך בקריירה מפלגתית.
נשוי לעיתונאית ננולי צאגאריאשווילי משנת 1951. בני משפחתו שימשו בהמשך בתפקידים כלכליים ותקשורתיים בגאורגיה, ועצם הקשרים הללו עוררו ביקורת על שחיתות.
צעירותו בשעותיו המוקדמות כללה חברות בקומסומול, תנועת הנוער הקומוניסטית. בגיל צעיר הוא התקדם בתפקידים מקומיים ובמוסדות החינוך. הוא למד תחילה טכנאות רפואית, ואז היסטוריה.
במהלך שנות ה־60 וה־70 טיפס בעמדות השלטוניות המקומיות וכיהן במגוון תפקידי ממשל וביטחון. בשנות ה־60 נתפס כאיש קשוח במאבק בשחיתות. הוא פיטר ואסר פקידים, והשתמש באמצעים נוקשים כדי להיאבק בהעברות כספים ושוחד.
בשנות ה־70 הפך למזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית בגאורגיה, ובתפקיד זה שלט בפועל ברפובליקה. הוא המשיך במאבק נגד שחיתות ובמדיניות נוקשה כלפי בדלנים, אנשים שדרשו נפרדות או שינוי מהמשטר.
בין יוזמותיו היה "ניסוי אבאשה", שנועד לארגן מחדש ארגונים חקלאיים ולשפר את תפקודם.
ב־1985 מונה שוורדנדזה לשר החוץ של ברית המועצות. שר החוץ הוא השר שאחראי על היחסים עם מדינות אחרות. הוא תמך ברפורמות של מיכאיל גורבצ'וב ובפרסטרויקה, תוכנית רפורמות לשינוי הכלכלה והממשל.
בתקופתו קידם דטאנט, הפחתת המתיחות במלחמה הקרה, וסייע לגיבוש דוקטרינת סינטרה. דוקטרינה זו אפשרה למדינות מזרח אירופה מנהיגות חוץ עצמאית יותר.
בהדרגה נוצרו חילוקי דעות בינו לבין גורבצ'וב על עומק הרפורמות. הוא התפטר ב־דצמבר 1990 במחאה על המדיניות, וחזר לתפקיד לזמן קצר ב־נובמבר 1991, לפני התפרקות ברית המועצות.
ב־1992 מונה לשכן ראשי במועצה הגאורגית, ולאחר מכן לראש הפרלמנט. בבחירות של 1995 נבחר לנשיא ברוב ניכר. הוא נבחר שוב ב־2000, אך בחירות אלה ספגו טענות לזיופים.
כהונתו התאפיינה במדיניות פרו‑מערבית ובשיתוף פעולה צבאי וכלכלי עם ארצות הברית. תחת שלטונו נחתמו הסכמים עם נאט"ו, והונחו תוכניות גדולות, כגון צינור נפט מאזרבייג'ן לטורקיה.
באותו זמן גאורגיה סבלה מעימותים פנימיים קשים: סכסוכים עם אבחזיה ודרום אוסטיה, ומלחמות אזרחיות עם תומכי הנשיא הקודם אלוויאד גמסחורדיה. סכסוכים אלה פגעו ביציבות ובהתפתחות המדינה.
בבחירות הפרלמנטריות של נובמבר 2003 הועלו טענות חמורות על זיופים. הפגנות רחבות הובילו לחדירת מפגינים לפרלמנט ולבריחה של שוורדנדזה עם אבטחתו.
ב־23 בנובמבר נפגש עם מנהיגי האופוזיציה והודיע על התפטרותו כדי למנוע שפיכות דמים. אירועים אלה נקראו מהפכת הוורדים.
לאחר התפטרותו פורסמה ביקורת רבה על השחיתות במשטרו. גם תומכיו בארצות הברית ויתרו על תמיכה חלקית, לנוכח הדיווחים על קשרים כלכליים של משפחתו ומקורביו.
לשוורדנדזה היו קשרים טובים עם ישראל. כשר החוץ סייע להקלת עליית יהודים מברית המועצות לשעבר. בראשית שנות ה־90 התקיימו גם חילופי סיוע צבאי וקשרים דיפלומטיים עם ישראל.
מורשתו מורכבת ונעה בין הישגים גלובליים לכישלונות מקומיים. כאיש מדיניות חוץ סובלנית וכתומך רפורמות במזרח אירופה, הוא נחשב בין דמויות המפתח בסוף המלחמה הקרה. מצד שני, כהונתו בגאורגיה לוותה בהאשמות חמורות של שחיתות, קיפוח אזורים ופגיעה בתשתיות המדינה.
לאחר פרישתו כתב שוורדנדזה את זיכרונותיו, והמחלוקות סביבו נותרו נושא לשיח היסטורי ופוליטי.
אדוארד שוורדנדזה (1928, 2014) היה מנהיג גאורגי חשוב.
הוא נולד בכפר בגאורגיה. אביו נעצר בזמן הטיהורים ב־1937. כנער הצטרף לקומסומול. קומסומול זהו ארגון נוער של המפלגה הקומוניסטית.
הוא למד ורכש תפקידי מנהל. בשנות ה־60 וה־70 נלחם בשחיתות. שחיתות זה כשמישהו לוקח כסף שלא בצדק.
הוא הפך למנהיג בגאורגיה הסובייטית. הוא אסף ארגונים חקלאיים בניסוי שנקרא אבאשה.
ב־1985 מונה לשר החוץ. שר החוץ הוא מי שמטפל ביחסי מדינה עם מדינות אחרות. הוא תמך ברפורמות הנקראות פרסטרויקה. פרסטרויקה פירושו שינוי בדרך שבה המדינה עובדת.
ב־1995 נבחר לנשיא גאורגיה. נשיא הוא ראש המדינה. בשלטונו היו קשיים גדולים: מחלוקות פנימיות וסכסוכים במחוזות אבחזיה ודרום אוסטיה. חלק מהעם האשים אותו בשחיתות.
הוא התקרב לארצות הברית וחתם על הסכמים חשובים. גאורגיה סייעה בפרויקט צינור נפט גדול.
ב־2003 היו בחירות שהוטלו בספק. הפגנות רחבות הביאו למהפכת הוורדים. הוא התפטר כדי למנוע אלימות.
היו לו יחסים טובים עם ישראל. הוא סייע לעליית יהודים ולחיזוק קשרים בין המדינות.
הוא זכור כאיש עם הישגים בזירה הבינלאומית. אבל גם זכה לביקורת על שחיתות ופגיעות פנימיות. אנשים זוכרים אותו בדרכים שונות.
תגובות גולשים