אדולף הויזינגר (1897, 1982) היה גנרל גרמני במלחמת העולם השנייה. אחרי המלחמה הוא היה המפקח הכללי הראשון של הבונדסוור (הצבא של גרמניה המערבית), תפקיד המקביל לרמטכ"ל.
הויזינגר נולד בסקסוניה ב-4 באוגוסט 1897. הוא התגייס ב-1915 והצטרף לרגימנט הרגלים ה-96. כבר ב-1916 קיבל דרגת קצונה. הוא לחם בקרבות גדולים כמו ורדן ופשנדל, ונפל בשבי הבריטי ב-1917. שבי = מצב שבו חייל נתפס ונשאר אסור בחזקת האויב.
אחרי שחרורו חזר לגרמניה והצטרף לרייכסוור, צבא גרמניה של אחרי המלחמה. בשנות ה-20 וה-30 הוא שירת בתפקידי מטה ופיקוד. ב-1931 הצטרף ל"משרד החיילים", המטה הכללי הסודי של גרמניה. בשנות ה-30 קודם לדרגות בכירות והצטרף ל-OKH, המפקדה העליונה של צבא היבשה.
בתחילת המלחמה הויזינגר היה מעורב בתכנון מבצעים בפולין, בצרפת ובמדינות השפלה. ב-1940 קודם לאוברסט ומונה לקצין המבצעים הראשי של ה-OKH. כשפתחו במבצע ברברוסה, קלחו תכנון החזית המזרחית תחת ה-OKH. הוא קודם לגנרל-מיור ב-1942 ולגנרל-לויטננט ב-1943.
ב-10 ביוני 1944 ירש זמנית את ראש מטה ה-OKH. ב-20 ביולי 1944 היה במפקדה של היטלר כשפיצוץ הפצצה פגע במקום. הויזינגר נפצע, אושפז ונעצר אחר כך בחשד למעורבות בקושרים. לא נמצאו ראיות מספקות והוא שוחרר באוקטובר 1944. בסוף המלחמה, במאי 1945, נפל בשבי בעלות הברית המערביות.
הויזינגר העיד במשפטי נירנברג ושוחרר ב-1947. ב-1950 מונה ליועץ ביטחוני של קנצלר קונראד אדנאואר. עם הקמת הבונדסוור ב-1955 חזר לשירות פעיל. ב-1957 מונה למפקח הכללי הראשון של הבונדסוור. ב-1961 מונה ליושב ראש הוועדה הצבאית של נאט"ו. הוא פרש ב-1964 ונפטר בקלן ב-1982.
אדולף הויזינגר נולד ב-1897 ונפטר ב-1982. הוא היה קצין בכיר בגרמניה.
הוא הצטרף לצבא ב-1915. בלחימה במלחמת העולם הראשונה הוא נפל בשבי ב-1917. שבי = כאשר חייל כלוא אצל האויב.
אחרי המלחמה חזר לשירות בצבא של גרמניה והתקדם בדרגות.
בשנים שלפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה הוא תכנן מבצעים צבאיים. הוא היה קצין חשוב ב-OKH, המפקדה של הצבא. ב-20 ביולי 1944 הוא היה במקום שבו פיצוץ פגע בהיטלר. הויזינגר נפצע ונעצר בחשד, אבל שוחרר מאוחר יותר. בסוף המלחמה הוא נפל בשבי בעלות הברית.
אחרי שחרורו הוא עזר לממשלת גרמניה המערבית. ב-1957 מונה למפקח הכללי של הבונדסוור. בונדסוור = הצבא החדש של גרמניה. ב-1961 הוא עמד בראש הוועדה הצבאית של נאט"ו. הוא פרש ב-1964 ונפטר בקלן ב-1982.
תגובות גולשים