אדולף פון באייר

יוהאן פרידריך וילהלם אדולף פון באייר (31.10.1835, 20.8.1917) היה כימאי גרמני זוכה פרס נובל בכימיה לשנת 1905, על עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובות הידרוארומטיות. הוא נחשב לאחד הראשונים שסינתזו את דיו האינדיגו, ונזכר כ"היהודי הראשון שזכה בפרס נובל".

באייר נולד בברלין למשפחה משכילה. אביו היה נוצי לותרני; אמו הייתה ילידת יהדות שהמירה את דתה. הוא גדל כפרוטסטנטי והפגין עניין בכימיה כבר בילדות. בגיל 12 גילה סוג חדש של מלח כפול של נחושת. המורה לכימיה מינה אותו לעוזר במעבדה כשהיה תלמיד תיכון.

בשנת 1853 התחיל ללמוד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת ברלין. שירות בצבא הפריע ללימודיו, והוא חזר לאקדמיה ב־1856 ללמוד כימיה בהיידלברג. תחילה התכוון ללמוד אצל רוברט בונזן, אך לאחר ויכוח עבר לחונך פרידריך אוגוסט קקולה ועבד עמו. ב־1858 חזר לברלין והשלים דוקטורט על ארסן מתיל כלורי, תרכובת של היסוד הארסן (יסוד כימי).

הוא מונה למרצה בברלין ב־1860, לפרופסור בשטרסבורג ב־1872, ולפרופסור בכימיה באוניברסיטת מינכן ב־1875, במקומו של יוסטוס פון ליביג. ב־1872 חקר ביניהם פנול ופורמלין; פורמלין היא תרכובת כימית פשוטה שמשמשת בתעשייה.

ב־1881 קיבל את מדליית דייווי, וב־1885 הוענק לו התואר האצולה "פון" על ידי לודוויג השני. בדצמבר 1905 קיבל את פרס נובל. פרש מעבודתו ב־1915 ונפטר ב־1917 בביתו על גדות אגם שטרנברג.

לאחר לידתו היו לו כמה אחיות ואחים. אמו מתה כשילדה את אחותו אדלייד, והוא נשא עימו את זיכרון הילדות למשך חייו.

יוהאן אדולף פון באייר (1835, 1917) היה כימאי גרמני. קיבל את פרס נובל בכימיה ב־1905. הוא גם הצליח לסנתז דיו אינדיגו.

באייר נולד בברלין למשפחה משכילה. אביו היה נוצרי; אמו הייתה יהודייה שהפכה לנוצרייה. כבר בילדות אהב כימיה. בגיל 12 גילה מלח חדש של נחושת. המורה שלו הפך אותו לעוזר במעבדה.

למד תחילה פיזיקה ומתמטיקה בברלין. אחרי שירות בצבא חזר להיידלברג ב־1856 ללמוד כימיה. החל ללמוד אצל בונזן, ואז עבר לעבוד עם קקולה. דוקטורט שלו היה על תרכובת של הארסן. הוא הפך למרצה, ואז לפרופסור בשטרסבורג ולבסוף במינכן.

קיבל פרסים חשובים, כולל מדליית דייווי ב־1881. נקרא "פון" ב־1885. קיבל את פרס נובל ב־1905. פרש ב־1915 ומת ב־1917 ליד אגם שטרנברג.

היו לו כמה אחיות ואחים. אמו מתה כשהיא ילדה את אחותו אדלייד.