אדוניהו

אֲדֹנִיָּהוּ (או אֲדֹנִיָּה) הוא דמות מקראית, בן דוד המלך ואשתו חגית. נולד בזמן שאביו מלך בחברון. אחרי מות אבשלום היה הבא בתור לכתר. הוא מתואר כיפה תואר ושאפתן. לבסוף הודח מכס המלוכה והוצא להורג בפקודת שלמה.

אדוניהו היה הבן הבכור שנותר לדוד אחרי מות אמנון ואבשלום. הוא הכין לעצמו סמלי סטטוס, מרכבות, סוסים ורצים, ולא זכה להתרעה מאביו. כשדוד הזדקן, טען אדוניהו שזכותו לרשת את המלוכה.

אדוניהו זכה לתמיכה של אנשים חשובים, בהם יואב בן צרויה, שר הצבא, ואביתר הכהן. גם חלק מנכבדי יהודה ותושבים הגיעו לטקס ההכתרה שלו. לעומתם תמכו בשלמה נתן הנביא (אדם המדווח מסרים דתיים), צדוק הכהן ואנשי משמר המלך. נתן וסתם אחרים שכנעו את דוד להמליך את שלמה בנחל גיחון.

כשנודע לאדוניהו ששלמה הומלך, תומכיו התביישו ונפוצו. אדוניהו נקש לקצוות המזבח כדי לבקש מחסה. שלמה נתן לו חנינה בתנאי ש"יהיה לבן חיל", שישמור על מעמדו ולא ינסה להשתלט על המלוכה.

לאחר מות דוד ביקש אדוניהו דרך בת שבע לשאת את אבישג השונמית, ששירתה את דוד. שלמה ראה בבקשה סיכון לשלטונו, וציווה על בניהו להוציאו להורג. לאחר מכן הוצאו גם יואב להורג, ואביתר הוגלה.

אדוניהו הוא בנו של דוד המלך ואשתו חגית. הוא נולד בזמן שדוד מלך בחברון. אחרי מות אבשלום הוא היה להוט להיות המלך.

אדוניהו הכין לעצמו מרכבות וסוסים. הוא רצה לשבת על כס המלך. חלק מאנשי הממלכה תמכו בו. יואב, שר הצבא, ואביתר, כהן (אדם שמוביל טקסים דתיים), היו לצידו.

אבל נתן הנביא (אדם שמדבר בשם אלוהים) ותומכים של שלמה שכנעו את דוד להמליך את שלמה במקום. שלמה הומלך בנחל גיחון. אדוניהו נבהל ונגש למזבח (מקום קדוש) כדי לבקש מחסה. שלמה נתן לו חנינה, בתנאי שלא ינסה לקחת את המלוכה שוב.

לאחר מותו של דוד ביקש אדוניהו דרך בת שבע לשאת את אבישג השונמית. שלמה ראה זאת כאיום. שלמה ציווה שמנגנון העונש יופעל, ואדוניהו מת. גם יואב סולק ואביתר הוגלה.

במדרש נאמר שאדוניהו לא קיבל את מה שביקש. המסורת מדברת על הדין שקיבל שלמה נגדו.