אדירנה

אדירנה (בטורקית: Edirne; ביוונית: אדריאנופולי; בבולגרית: אודרין) היא בירת נפת אדירנה בתראקיה שבצפון‑מערב טורקיה. העיר קרובה לגבולות יוון ובולגריה, ולמרחק של כ‑213 ק״מ מצפון‑מערב לאיסטנבול. לדעת הערכה רשמית מ‑2023, אוכלוסיית העיר כ‑195 אלף תושבים.


לפי המסורת היוונית נוסדה העיר על‑ידי אורסטס, אך במקום שכן גם יישוב תראקי עתיק בשם אוסקודמה. הקיסר הרומי אדריאנוס חידש את העיר במאה ה‑2 וקרא לה על שמו, אדריאנופוליס, והפך אותה לבירת פרובינקיית תראקיה (פרובינקיה = יחידה מנהלית של הרומאים).

האזור היה זירת קרבות בין אימפריות ושבטים שונים. בימי הביניים העיר עברה לשליטה הלטינית ואז לנסיכות אפירוס. ב‑1361 כבשו העות'מאנים את העיר, והיא שימשה תקופה כעיר בירה של האימפריה שלהם עד שקונסטנטינופול כובשה ב‑1453 והבירה הועברה לשם. גם אחרי שהפסיקה להיות בירה, אדירנה נשארה מרכז סחר חשוב למשי, שטיחים ומוצרים חקלאיים.

במאה ה‑19 ותחילת המאה ה‑20 העיר נכבשה מזמנים על ידי רוסיה, יוון ובולגריה, אך בסופו של דבר נותרה תחת טורקיה והגבולות סומנו בהסכם לוזאן של 1923. לאורך ההיסטוריה תועדו כ‑15 מצורים וקרבות באזור, מ‑323 לפנה"ס ועד 1913.

נקודה מעניינת: חלק מקו הרכבת לעבר איסטנבול עבר בעבר בשטח יוון. בשנות ה‑60 וה‑70 ניצלו נוסעים זאת כדי לעבור לשטח יוון ברכבת הלילה, עד ששונו הנתיבים בסוף שנות ה‑70.


אדירנה ידועה במסגדיה המרשימים. המסגד הבולט הוא מסגד סלימייה, שנבנה ב‑1575 ותוכנן על ידי סינאן, האדריכל המפורסם. צריחי המסגד מתנשאים לגובה כ‑70.9 מטר, הם מהגבוהים בטורקיה, וכיפתו גבוהה מעט מזו של האיה סופיה. מסגד אוצ'שרפלי מ‑1447 מצטיין בצריחים שונים זה מזה, והוא מסמן את המעבר מהארכיטקטורה הסלג'וקית לזו העות'מאנית.

בסמוך לעיר מתקיים מדי יוני טורניר ההיאבקות בשמן קרקפנאר, המתקיים מאז 1361 ונחשב לאחד מתחרויות הספורט הוותיקות בעולם.



יש סמכים לקיום יהודים באזור כבר מתקופת בית שני, אבל תעוד לקהילה מאורגנת קיים מהמאה ה‑6 בתקופת הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס. הקהילה הייתה רומניוטית בהתחלה (יהודים עם מנהגים ושפה יוונית), ובמאה ה‑11 הוקם בית כנסת מרכזי.

ב‑1361, עם כיבוש העות'מאנים, הוקלטו לעיר משפחות מבאלקן. לאחר גירוש ספרד ב‑1492 הגיעו לעיר גם מגורשי ספרד, בהזמנת הסולטאן בייזיט השני. המגורשים תרמו כלכלית ותרבותית לקהילה.

בין הדמויות הבולטות היו רבנים כמו יצחק צרפתי ורבי יוסף קארו. הרב משה אלשיך נולד באדירנה ב‑1528 ולמד שם. במחצית הראשונה של המאה ה‑16 נרשמו מאות בתי אב, ובתחילת המאה ה‑17 חיו בעיר כ‑5,000 יהודים; מאוחר יותר מבנה השפה והמנהגים השתנו לכיוון ספרדי (לאדינו).


הקהילה צמחה במאה ה‑16 ונכנסה לשלב של תרבות ועיסוקים מסחריים. במאה ה‑19 ובעתות המלחמות סבלו היהודים מאירועים אלימים ומהגירות פנימיות. ב‑1835 וב‑1905 פרצו שרפות גדולות בעיר; ב‑1905 נשרפו 13 בתי כנסת, כולל בית הכנסת הרומניוטי הישן מהמאה ה‑11.

במהלך מלחמות סוף המאה ה‑19 ובראשית המאה ה‑20 הגיעו לעיר יהודים שנמלטו מאזורים אחרים בבולקן. בשנת 1873 נרשמו בעיר כ‑12,000 יהודים, ובשנים הבאות חלו תנודות גדולות במספרים. בין 1920 ל‑1922 העיר הועברה זמנית לידי יוון, מה שהביא לגל עלייה ועזיבה של יהודים. בשנת 1922 חיו שם כ‑13,000 יהודים; עד 1927 המספר ירד לכ‑5,712 וב‑1943 ל‑2,000.


בשנות ה‑30 לחייו של השלטון הטורקי המודרני הופעל לחץ על מיעוטים להשתלב. ב־1934 פרצו פרעות נגד יהודים במזרח תראקיה ואדירנה. בעקבות האלימות עזבו רבים את העיר לאיסטנבול. פרעות אלה סימנו את תחילת סופם של מוסדות הקהילה המקומית.

בשנות ה‑40 והלאה המשיכה הקהילה להצטמצם. מי שעזבו הגיעו לישראל, לארצות הברית ולערים טורקיות אחרות. ב‑1971 הופקע בית העלמין הקהילתי הישן ונבנתה במקום שכונה. עד 1988 נותרו בעיר רק מספר מועט של יהודים; ב‑2012 תועד יהודי יחיד המתגורר באדירנה. הקהילה שהתקיימה בערך אלף וחמש מאות שנים חדלה להתקיים.

ב‑2010 החלו עבודות שיפוץ בבית הכנסת הגדול של העיר, והוא נפתח מחדש ב‑2015.


(מקטע זה לא הכיל פרט נוסף במקור.)

אדירנה היא עיר בצפון‑מערב טורקיה. היא קרובה לגבולות יוון ובולגריה. העיר נמצאת כ‑213 ק״מ מאיסטנבול. בשנת 2023 חיו בה כ‑195 אלף אנשים.


לפי אגדות, אורסטס הקים את העיר. מאוחר יותר הקיסר הרומי אדריאנוס בנה אותה מחדש וקרא לה על שמו. במשך התקופות העיר נלחמה והחליפה שליטים שונים. ב‑1361 נכבשה על ידי העות'מאנים. לפני שנת 1453 היא הייתה לפני זמן מה בירתם. אחרי 1453 הבירה הועברה לקונסטנטינופול (איסטנבול).


באדירנה יש מסגדים מרשימים. המסגד המפורסם הוא סלימייה. הוא נבנה ב‑1575 ותוכנן על ידי האדריכל סינאן. צריחי המסגד גבוהים מאוד. יש גם את מסגד אוצ'שרפלי משנת 1447. ליד העיר מתקיים בכל יוני קרב היאבקות בשמן שנקרא קרקפנאר. התחרות הזאת מתקיימת מאז 1361.


יהודים חיו באדירנה כבר מזמן. יש ראיות לקהילה מסודרת מהמאה השישית. בעיר היו יהודים רומניוטים (יהודים עם מנהגים יווניים). אחרי גירוש ספרד ב‑1492 הגיעו גם יהודים ספרדים לעיר.

במאה ה‑16 חיו בעיר אלפי יהודים. היו שם רבנים חשובים, וגם ישיבה ותפילות מיוחדות שהמשיכו עד היום בקהילות אחרות. במאה ה‑19 ובתחילת המאה ה‑20 העיר סבלה משריפות וממחלוקות. ב‑1905 נשרפו בתי כנסת רבים.

בעקבות אירועים אלימים בשנות ה‑30 רבים מהיהודים עזבו את אדירנה. עד שנות ה‑70 נשארו כמה עשרות בלבד. ב‑1971 לקחו מהקהילה את בית הקברות הישן. ב‑2012 התגורר בעיר יהודי אחד בלבד. הקהילה שחיה שם במשך אלפי שנים חדלה להתקיים.

בשנים האחרונות שיפצו את בית הכנסת הגדול. השיפוצים הסתיימו ובית הכנסת נפתח ב‑2015.