אדם מיצקביץ'

אדם ברנרד מיצקביץ' (24 בדצמבר 1798, 26 בנובמבר 1855) היה סופר ומשורר מרכזי של הרומנטיקה בפולין. הרומנטיקה היא תקופת תרבות במאה ה-19 שהדגישה רגשות וזהות לאומית. מיצקביץ' נחשב לאחד המשוררים המייצגים של התקופה, יחד עם יוליוש סלובצקי וזיגמונט קרשינסקי, ותרם לעירוג הלאומיות הפולנית והליטאית.

נולד במשפחת אצולה (שלאכטה) ליד נבהרדק (בתחום בימינו בלארוס), בתקופה שבה המקום נשלט על ידי האימפריה הרוסית. בילדותו למד בבית ובבית ספר דומיניקני (1807, 1815). החל ב-1815 למד באוניברסיטת וילנה והשתתף באגודות נוער לאומיות. לאחר שקיבל תואר, עבד כמורה בקובנה בשנים 1819, 1823.

בשנים הראשונות של הקריירה פרסם מיצקביץ' קובץ בלדות (1822) ואת שני חלקי הפואמה הדרמטית "האבות" (1823). פעילותו נגד השלטון הרוסי הובילה להרשעתו ולגירוש של ארבע שנים. במוסקבה עבד כפקיד, התקרב לחוגים משכילים והוציא לאור בין השאר את "סונטת קרים" ואת הפואמה "קונרד וָלֶנרוד".

ב-1829 התיישב ברומא, ואחר כך בפריז, שם הפך לדמות מובילה של הקהילה הפולנית בגולה. פרסם אז את החלק השלישי של "האבות" ועבד בקתדרה לספרות סלאבית באוניברסיטת פריז. ב-1832 פירסם בפריז את "ספרי העם הפולני וספרי הצליינות הפולנית", ששימשו מדריך למהגרים פולנים. מאוחר יותר הוציא לאור את האפוס הלירי-אפי "פן טדאוש" (סיפור על חיי האצולה בעת נפוליאון).

בשנותיו האחרונות היה פעיל פוליטית. בניסיון לארגן כוחות נגד רוסיה במהלך מלחמת קרים, יצא לרומא ואחר כך לקונסטנטינופול, שם חלה ומת ממחלת הכולרה. בתחילה נקבר בצרפת, אך ב-1890 הועברו עצמותיו לקתדרלת ואוול בקרקוב.

מיצקביץ' נחשב למשורר לאומי בפולין, וגם מוזכר בליטא ובבלארוס, בגלל הקשר שלו לאזורים אלה ולשפה הפולנית.

אדם ברנרד מיצקביץ' (1798, 1855) היה משורר מפורסם. משורר = אדם שכותב שירים.

נולד ליד נבהרדק, במקום שיש היום בבלארוס. למד בבית ובמוסדות בעיר. המשיך ללמוד באוניברסיטת וילנה והשתתף בקבוצות שנאבקו למען עצמאות.

הוא כתב שירים ושירים ארוכים. בין יצירותיו המפורסמות: "סונטת קרים", "קונרד וָלֶנרוד" ו"פן טדאוש". בגלל שתמך בשחרור מהשלטון הרוסי הוא נשלח לגירוש למוסקבה. אחרי כן חי ברומא ובפריז.

בשנותיו האחרונות ניסה לארגן חיילים נגד רוסיה. בזמן מסע בקונסטנטינופול חלה ומת ממחלת הכולרה. לאחר מותו הועברו עצמותיו לקתדרלת ואוול בקרקוב.

בפריז נישא לצלינה, ולזוג נולדו שישה ילדים.

יש פסלים ואנדרטאות לזכרו בקרקוב, בוורשה, בפוזנן ולבוב. רחוב על שמו נמצא גם ביפו.

(רשום ככותרת במקור.)