אדמת (Rubella, "אדום קטן", גם "German measles") היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף האדמת. ילדים בדרך כלל מחלימים בקלות. המחלה מסוכנת מאוד לעוברים אם האם נדבקת בהריון.
נגיף האדמת הוא נגיף RNA חד-גדילי עטוף במעטפת. זהו וירוס שאינו יציב מחוץ לתא וניזוק בקלות מחום וחומרים כימיים. הנגיף מדביק רק בני אדם ונפוץ בעיקר בחורף ובאביב.
המחלה תוארה לראשונה במאה ה-18 ונקראה לעתים "חצבת גרמנית". השם הלועזי Rubella נטבע במאה ה-19. הראו שנגיף אחראי למחלה בתחילת המאה ה-20, והנגיף זוהה בבירור ובודד בשנת 1962.
בעבר היו מגפות אדמת כל 5, 9 שנים. בשנות ה-60, 70 היו תפרצות רחבה בארה"ב ובישראל. בישראל הוחל חיסון לבנות ב-1973, ושיטות החיסון השתנו עד שהונהגה תוכנית של שתי מנות. מאז ירדו מקרי המחלה מאוד. באפריל 2015 הכריז ארגון הבריאות העולמי שאמריקה נקייה מאדמת.
הנגיף מועבר בטיפות מהנשימה, בשיעול או בהתעטשות. ההדבקה יכולה לקרות גם לפני הופעת תסמינים. מי שנדבק פעם לא חוזר לחלות, כי נוצרת חסינות תמידית. אישה הרה יכולה להעביר את הנגיף לעובר, ולעתים התינוק נשא מדבק חודשים אחרי הלידה.
לאחר כניסת הנגיף למערכת הנשימה הוא מתרבה ברקמות הלוע ובקשרי הלימפה במשך 5, 7 ימים. ואז מתפתחת וירמיה, מצב שבו הנגיף נכנס למחזור הדם ומתפשט בגוף. התקופה בין ההדבקה להופעת התסמינים נעה בין 12 ל-23 יום, בדרך כלל כשבועיים.
השלב שבו יש תסמינים נמשך כ-5, 7 ימים ומתחיל בדרך כלל עם פריחה. החולים מדבקים במיוחד בזמן הפריחה, ולכן חלקים חולים מבודדים מבתי ספר או עבודה. את האבחנה מאשרים בבדיקת דם שמזהה נוגדנים נגד הנגיף. אפשר להבדיל בעזרת סוגי נוגדנים אם ההדבקה חדשה או ישנה.
בערך בחצי מהמקרים אין תסמינים כלל, אך גם אז המחלה עלולה להדביק אחרים. כשהם מופיעים, התסמינים כוללים פריחה אדומה, חום קל, נפיחות בבלוטות הצוואר ותסמינים דמויי הצטננות. תסמינים אלה בדרך כלל נמשכים 3, 4 ימים.
הסיכון העיקרי הוא בהריון. הדבקה בשליש הראשון עלולה לגרום לתסמונת אדמת מולדת, עם נזקים לעובר. לכן חשוב לדעת אם האישה מחוסנת לפני ההריון.
הידבקות במהלך 16 השבועות הראשונים מסוכנת לעובר. הנגיפים עוברים דרך השליה ויכולים לגרום למומים מולדים.
נשים שמתכננות היריון או בתחילתו נדרשות לבדיקת דם לנוגדנים לאדמת. אצל כ-10% מהרשומות רמת הנוגדנים נמוכה, והן יצטרכו חיסון נוסף.
אם האישה אינה מחוסנת, מומלץ להתחסן לפני ההריון ולחכות כשלושה חודשים לפני כניסה להריון. החיסון חי-מוחלש ועלול לגרום לתופעות לוואי קלות, כגון חום, תשישות וכאבי שרירים, ופריחה קצרה.
אישה בהריון לא תקבל את החיסון, כדי לא לסכן את העובר. אם נחשפה לאדם חולה, עליה לפנות לרופא מיד. ייתכן שיינתן טיפול בנוגדנים (Immunoglobulin) בתוך עד 6 ימים מהמגע כדי להקטין את הסיכון.
הסיכון לעובר תלוי בשלב ההריון. ככל שההדבקה מוקדמת יותר, הנזק גדול יותר. 85% מהתינוקות שאמם חלתה בשלושת החודשים הראשונים יציגו תסמונת אדמת מולדת. הדבקות אחרי השבוע ה-20 נדירות יותר בפגיעה בעובר.
הנגיף יכול לגרום לנזקים רבים בעובר, כולל חרשות, בעיות עיניים (כגון קטרקט), מומי לב, פגיעות נוירולוגיות וצורניות אחרות. אם ההדבקה בחודש הראשון, הסיכון לפגמים קשים גבוה מאוד; בחודש השלישי הסיכון קטן יותר.
מאז 1969 קיים חיסון יעיל שניתן בשתי מנות. לטיפול בתסמינים משתמשים במשככי כאבים כמו פרצטמול, איבופרופן, אספירין ודיפירון להקלה זמנית.
אדמת (Rubella) היא מחלה שנגרמת על ידי וירוס. וירוס הוא יצור מאוד קטן שגורם למחלה. ילדים בדרך כלל מחלימים בקלות.
הנגיף לא יציב מחוץ לתא. הוא מדביק רק בני אדם. המחלה נפוצה בחורף ובאביב.
המחלה תוארה כבר במאה ה-18. השם Rubella משמעותו "אדום קטן". את הנגיף זיהו במאה ה-20.
לפני שהייתה חיסון היו פריצות מחלה גדולות. החיסון הוריד את מספר החולים מאוד. ב-2015 אמריקה הוכרזה נקייה מאדמת.
האדם מדביק כשיתייגש או ישתעל. לעיתים אין תסמינים וגם אז ניתן להדביק אחרים. מי שנדבק לא יחלה שוב.
תקופת ההמתנה עד שמופיעים תסמינים היא בדרך כלל כעשרה עד ארבעה עשר יום. וירמיה היא כשהווירוס זורם בדם.
הרוב חולים 5, 7 ימים. הכי מדביקים בזמן הפריחה. מאבחנים בבדיקת דם שמראה אם יש נוגדנים.
חלק גדול לא מרגישים כלום. כשיש תסמינים יש פריחה, חום קל ולעיתים בלוטות נפוחות. התסמינים נמשכים כמה ימים.
הסכנה הגדולה היא בהריון. אם האם נדבקת מוקדם בהריון, זה עלול לפגוע בעובר.
אם אמא נדבקת בשלושה החודשים הראשונים, התינוק עלול להיוולד פגוע. לכן נשים בודקות דם לפני היריון.
נשים בודקות נוגדנים בדם. אם אין מספיק נוגדנים, נותנים חיסון לפני ההריון.
חיסון מומלץ לפני ההריון. יש לחכות כשלושה חודשים אחרי החיסון לפני כניסה להריון. תופעות הלוואי בדרך כלל קלות.
אישה בהריון לא מקבלת את החיסון. אם נחשפה לחולה, עליה לפנות מיד לרופא. ייתכן שיקבלו נוגדנים כדי להפחית סיכון.
הווירוס עלול לגרום לחרשות, בעיות בעיניים, בעיות לב ובעיות במוח אצל התינוק שנולד חולה.
החיסון נותן הגנה טובה. לטיפול בתסמינים משתמשים במשככי כאבים קלים כמו פרצטמול או איבופרופן.
תגובות גולשים