דלקת ריאות

דלקת ריאות (פנאומוניה, Pneumonia) היא זיהום של הריאות. המחלה עלולה להופיע בכל הגילאים. תסמינים נפוצים הם חום, שיעול, קוצר נשימה וכאבי חזה. בדלקת ריאות אזורים בריאה שאמורים לקלוט חמצן, שנקראים נאדיות (במעין שקיקים קטנים בריאה), מתמלאים בנוזל דלקתי ופועלים פחות טוב.

תסמינים טיפוסיים: שיעול, חום, קשיי נשימה וכאבי חזה. אצל תינוקות יכולים להיות קושי באכילה וישנוניות. אצל מבוגרים עשויה להופיע בלבול.

דלקת ריאות נפוצה מאוד. ארגון הבריאות העולמי העריך בעבר מאות מיליוני מקרים בשנה. שיעור החמרה ותמותה גבוהים במיוחד אצל ילדים מתחת לגיל 5 ואצל קשישים.

דלקת ריאות היא אחד הגורמים המרכזיים לתמותת ילדים בעולם. בשנת 2019 מתו כ־740,000 ילדים מתחת לגיל 5 בגלל דלקת ריאות. עם זאת, שיעורי התמותה ירדו משמעותית בעשרות השנים האחרונות.

המחלה נגרמת על ידי מיקרואורגניזמים (פתוגנים), חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים. חלק מהפתוגנים השכיחים: Streptococcus pneumoniae (פנאומוקוק), וכן חיידקים ויראליים כמו RSV ואחרים. אצל תינוקות יילודים יש פתוגנים ייחודיים כגון Streptococcus agalactiae (GBS).

המחלה נגרמת משילוב של פלישת פתוגנים והתגובה החיסונית של הגוף. במקרים ויראליים נגרם הרס של תאים בדרכי הנשימה והצטברות נוזלים. במקרים חיידקיים נויטרופילים (תאי דם לבנים) ותהליכים דלקתיים מובילים להצטברות כיח ונוזלים בנאדיות.

הפתוגן העיקרי הוא Streptococcus pneumoniae. קיימות גם קבוצות "א-טיפיות" כמו Mycoplasma ו-Chlamydophila, וכן וירוסים (Influenza, RSV).

לעיתים דלקת דומה נגרמת על ידי חשיפה לאלרגן (חומר שמגרה את הגוף). במקרים כאלה מדובר בתגובה אלרגית של הריאות.

חיסונים קיימים נגד חלק מהגורמים, למשל לפנאומוקוק ולוירוס השפעת. מניעה נוספת כוללת תזונה טובה והפחתת זיהום אוויר ביתי.

האבחון מבוסס על סימפטומים ובדיקה גופנית, ועל צילום חזה. בבדיקות נוספות בוחנים כיח, דם וצילומי CT במקרים מסובכים. לעיתים מזהים את הפתוגן במעבדה.

בדלקת ריאות חיידקית הטיפול העיקרי הוא אנטיביוטיקה. לעיתים נדרש חמצן ואשפוז. הטיפול האמפירי (טרם זיהוי פתוגן) מתוכנן לכסות את הפתוגנים הנפוצים. משך הטיפול המומלץ משתנה, ולעיתים מספיקים 3, 5 ימים במקרים קלים.

החלטה על אשפוז תלויה בחומרת המחלה, בגיל ובמצב הרפואי. מדדים קליניים מסייעים בקבלת ההחלטה.

עמידות לאנטיביוטיקה היא בעיה משמעותית. Streptococcus pneumoniae ו-MRSA הם דוגמאות לחיידקים שהפכו לעמידים. לכן בוחרים אנטיביוטיקה בהתאם לסיכון ולמוצאים המקומיים.

סיבוכים כוללים התפשטות הזיהום לאיברים אחרים, מורסה ריאתית ותפליט פלאורלי (נוזל סביב הריאה).

חום ונורמות דם משתפרים בדרך כלל בתוך כמה ימים. צילום חזה יכול להישאר לא תקין כמה שבועות. רוב הצעירים הבריאים מחלימים תוך כשבועיים. שיעור התמותה גבוה יותר אצל מאושפזים ומבוגרים עם מחלות כרוניות.

יש סוגים מיוחדים, למשל דלקת ריאות הנרכשת בהנשמה מלאכותית (VAP), שנוטה להיות קשורה לחיידקים עמידים.

אצל מטופלים שלא מאושפזים שיעור התמותה נמוך מ-1%. אצל מאושפזים שיעור זה גבוה יותר וכמעט 10, 12% בחלק מהמקרים.

דלקת ריאות (פנאומוניה) היא מחלה של הריאות. ריאות הן האיבר שנושם ומביא חמצן לגוף. במחלה, חלקים קטנים בריאה שנקראים נאדיות (כדורים זעירים שקולטים חמצן) מתמלאים בנוזל.

התסמינים הנפוצים הם שיעול, חום וקושי לנשום. תינוקות עלולים לאכול פחות ולהיות ישנוניים.

דלקת ריאות היא מחלה נפוצה מאוד. הרבה ילדים בכול העולם חלו בה. בעבר מתו הרבה ילדים ממנה, אך מספר המקרים הקטלניים ירד בזכות טיפול וחיסונים.

בשנים מסוימות מתו מאות אלפי ילדים בגלל דלקת ריאות. זהו אחד הגורמים העיקריים למוות בילדים בעולם.

המחלה נגרמת על ידי מיקרואורגניזמים. מיקרואורגניזם זהו בעל חיים זעיר שלא רואים בעין (חיידק או וירוס) שיכול להדביק.

לתינוקות יש פתוגנים מסוימים שמדביקים אותם בלידה. ילדים קטנים יכולים להידבק בגרסאות שונות של חיידקים ווירוסים.

חיסונים עוזרים להגן מפני חלק מהסיבות לדלקת ריאות. גם תזונה טובה והפחתת עשן בבית עוזרים.

הרופא בודק שיעול, חום וקושי לנשום. צילום חזה עוזר לראות אם יש דלקת.

אם הדלקת חיידקית נותנים אנטיביוטיקה, תרופה שהורגת חיידקים. לפעמים נותנים חמצן ועוזרים לנשום. רוב הילדים הבריאים מחלימים אחרי טיפול קצר.

לעיתים נדירות עלולים להיווצר סיבוכים כמו נוזל סביב הריאה או צרה קשה יותר. הרופא מטפל בזה מיד.

ברוב המקרים, ילדים שנוטלים טיפול נכון מחלימים. חיסונים וטיפול מוקדם מקטינים את הסיכון.