אדריכלות בירושלים

בירושלים יש מעט שרידים מתקופת בית ראשון. תקופה זו היא תקופת הבית הראשון (המקדש הראשון). אזור עיר דוד היה קטן והיה זה שטח הכפר סילואן של היום. חלקים מאזור זה נבנו מחדש בתקופת הורדוס. בתקופת חזקיהו העיר הורחבה עד הר ציון, ושכנה באזור המהווה היום חלק מהרובע היהודי.

תקופת הבית השני (516 לפנה"ס, 70 לספירה) כוללת את תקופת חזרת הציון, התקופה ההלניסטית/החשמונאית ותקופת הורדוס והרומאים. הבנייה הושפעה מאוד מהסגנון ההלניסטי והרומי. בתקופת הורדוס הייתה תנופת בנייה גדולה. מבני־מפתח כוללים את בית המקדש השני, שממנו נותר הכותל המערבי וכמה שרידים נוספים כמו קשת רובינסון וקשת וילסון.

מרבית השרידים מבית שני נשמרו כשברי קברים ומבנים ברובע היהודי. לאחר חורבן הבית השני הרומאים החלו לבנות מחדש בסגנון רומי.

עם הפיכת האימפריה הרומית לנוצרית תחת קונסטנטינוס נבנו כנסיות רבות בסגנון ביזנטי.

העיר נכבשה בשנת 638 על ידי הח'ליף עומר אבן אל־חטב. העיר שוקמה מהריסות הכיבוש. בהר הבית נבנו מבנים חדשים, ובאזור העופל הוקמו ארמונות לשושלת השלטון.

הצלבנים כבשו את ירושלים והפכו אותה לבירת ממלכתם. הם שיקמו את העיר ובנו כנסיות בסגנון אירופי, כמו כנסיית הקבר. בתקופה זו נאסר על יהודים להיכנס לעיר.

ממלוכים שינו את הנוף העירוני: הם שיקמו את הר הבית, אפשרו ליהודים לשבות ובנו מדרסות, שווקים ואכסניות לעולי רגל. מבנים ממלוכיים נשארו בעיר העתיקה עד היום.

בשנת 1517 נכבשה העיר על ידי האימפריה העות'מאנית. סולימאן המפואר חיזק ושיפץ את העיר, ובנה את חומות ירושלים כפי שאנו מכירים אותן היום.

במחצית ה־19 של המאה ה־19 החלה התפשטות מחוץ לחומות העיר. לאורך דרך יפו נבנו חנויות ושכונות חדשות. המעצמות האירופאיות השפיעו על העיצוב: בניינים אירופיים, בתי חולים וקונסוליות נבנו ברחוב הנביאים ובמקומות שכיום שייכים למזרח העיר. ב־1892 נפתחה מסילת הרכבת בין יפו לירושלים. נבנתה גם המושבה הגרמנית בסגנון הטמפלרים.

עם תחילת המנדט ב־1917 החלה בנייה נרחבת. הונהג חוק עירוני שמחייב בנייה באבן ירושלמית. הופיעו שכונות גנים, בית פרטי עם גינה. נבנו שכונות יהודיות בדרום העיר.

במלחמת העצמאות נלחמו על ירושלים וקו הפסקת האש חצה את העיר. הרובע היהודי נשרף במאי 1948 וחלקים רבים נפגעו. לאחר המלחמה נבנו שכונות חדשות במערב. החלטת הממשלה ב־1949 למקם מוסדות שלטון בירושלים הובילה להקמת גבעת רם, שבה הקימו את הכנסת, בנק ישראל, אוניברסיטת העברית ומוזיאון ישראל.

לאחר 1967 אוחדו חלקי העיר והתקיימה תנופת פיתוח ובנייה. החפירות הארכיאולוגיות הובילו ליצירת גנים ארכיאולוגיים. הרובע היהודי שוקם ונשמר בצביון ההיסטורי שלו.

בעשורים האחרונים הושפעו תכניות הבנייה מהמטרה להפוך את ירושלים למטרופולין מודרני, תוך שמירה על מאפיינים היסטוריים ואדריכליים.

לפני שנים רבות הייתה בירושלים עיר קטנה. זוהי תקופת בית ראשון. שאריות מעטות נשארו.

בסוף התקופה הזו (516 לפנה"ס, 70 לספירה) נבנה הרבה. הורדוס, מנהיג חזק, בנה בעיר מבנים גדולים. מהבית השני נשאר הכותל המערבי. יש גם קשתות ושרידים אחרים.

במקום נשארו קברים וחלקי בניינים ישנים.

אחרי חורבן העיר בנויה מחדש בסגנון רומי. אחר כך נבנו כנסיות בימי הקיסר קונסטנטינוס.

בשנת 638 כבש את העיר החליף עומר. הארמונות והר הבית שוקמו.

הצלבנים בנו כנסיות גדולות. הם שינו חלקים בעיר.

הממלוכים שיפצו את הר הבית ובנו שווקים ובתי לימוד. חלק מהבניינים שלהם עומדים עד היום.

בשנת 1517 סולימאן מהממלכה העות'מאנית בנה את חומות ירושלים שנראות היום.

העיר גדלה מחוץ לחומות. בניינים בסגנון אירופאי נבנו. ב־1892 נבנה הרכבת בין יפו לירושלים.

ב־1917 הבריטים התחילו לשפר את העיר. חוק דרש לבנות באבן ירושלמית. נבנו שכונות עם בתים וגינות.

בירושלים נלחמו קשות. חלקים מהעיר נהרסו והרובע היהודי נשרף. אחרי המלחמה הקימו שכונות חדשות במערב.

העיר התאחדה והתחילה בנייה רבה. עבדו על שיקום הרובע היהודי ויצרו גנים ארכיאולוגיים.