אדריכלות הבארוק

אדריכלות הבארוק היא סגנון ששלט במבני ציבור, ארמונות וכנסיות במאות ה-17, 18. הוא נולד באיטליה בתחילת המאה ה-17 מתוך המנייריזם (סגנון מאוחר של הרנסאנס שמבליט סגנון אישי ומלא עיוותים). הבארוק לקח את כללי הקלאסיציזם מהרנסאנס והוסיף אליהם דרמטיות, תיאטרליות ושילוב אמנויות־רבות.

מאפייני הבארוק כוללים תחושת תנועה ועוצמה במבנה, שימוש חזק באור וצל, עיטורים שופעים ושילוב פסל וציירות כחלק אינטגרלי מהבניין. האדריכלות מייצרת מערכות צירים ברורות וסימטריה, ולעתים משתמשת בצורה של אליפסה או צורות מורכבות בתכנון העירוני.

בארוק מוקדם: קרלו מאדרנו עיצב את חזית בזיליקת פטרוס הקדוש, ומיכלאנג'לו השפיע בתכנון הכיפה.
בארוק גבוה: דוגמות מרכזיות הן ג'ובאני לורנצו ברניני ופרנצ'סקו בורומיני. עבודתם מדגישה רגש ותנועה, ודוגמה מפורסמת היא הפסל The Ecstasy of Saint Teresa.
בארוק מאוחר: בצרפת התפתח סגנון מוקפד שניצב בארמונות כמו ורסאי. רוקוקו הוא גלגול עדין יותר של הבארוק, מעוטר וקל יותר במראה.

הבארוק שינה את התכנון העירוני: הוא העדיף חללים גאומטריים גדולים, צירים סימטריים ואליפסות. עיצוב הנוף הצרפתי של אנדרה לה נוטר בגני ורסאי שילב שדרות, מזרקות ותעלות והתבסס על חישובים מדויקים.

תנועה: קירות מעוגלים, קמרונות וקשתות מעוצבות כדי להשרות תחושת דינמיקה.
קמרונות וקשתות: חזרו ממסורת ימי־הביניים, אך בעיבוד רענן ודרמטי.
שילוב פיסול: פסלים רבים שולבו בחזיתות ובפנים כדי להדגיש את המרכזיות והפאר.
מוטיבים נפוצים: עיטורי C ו-S, צדפות, תבליטים וצמחים מעוטרים.

איטליה: מקום הולדת הסגנון; דוגמה בולטת, בזיליקת פטרוס הקדוש.
צרפת: התפתח בארמון ובגנים ורסאי; אדריכלים מרכזיים, ז'ול הארדואין-מנסאר, פרנסואה מנסאר ואנדרה לה נוטר בתכנון הנוף.
גרמניה ואוסטריה: טירות וארמונות נרחבים, מיזמים גדולים במינכן ובפוטסדאם.
אנגליה: גרסה פחות תנועתית של הבארוק, כריסטופר רן ותכנונו בסנט פול ובארמונות.
רוסיה: סנט פטרסבורג כעיר בארוקית; ארמונות חשובים, פיוטרהוף, ארמון החורף, וארמון יקטרינה; רסטראלי וסקירות כמו "בארוק נארישקין".
ספרד, הולנד, צ'כיה, אוקראינה: קיימות פרשנויות מקומיות רבות עם מבנים דתיים ומלכותיים מוכרים.

בזיליקת פטרוס הקדוש (וותיקן), ארמון ורסאי (צרפת), ארמון פיוטרהוף וארמון החורף (רוסיה). חדר הענבר בארמון יקטרינה הוא דוגמה מוכרת לעושר עיטור הבארוק.

אדריכלים מרכזיים: מיכלאנג'לו, קרלו מאדרנו, ברניני, בורומיני, ז'ול מנסאר, אנדרה לה נוטר, כריסטופר רן, ראסטרלי.

הבארוק מדגיש תנועה, אור, עיטור ושילוב אמנותי במבנה. הוא השפיע על עיצוב מבנים, גנים ותכנון עירוני בכל אירופה, ויצר דימוי של פאר ומציאות דרמטית.

בארוק הוא סגנון בנייה מקושט ועוצמתי מהמאה ה-17. הוא נולד באיטליה.

מבנים בארוק מלאים בתנועה. תנועה כאן אומרת קימורים ופסלים שנראים חיים. יש חשיבות לאור. הבניינים מעוטרים בפסלים וציורים.

בזיליקת פטרוס הקדוש בוותיקן היא דוגמה גדולה. ארמון ורסאי וגניו בצרפת מפורסמים מאוד. ברניני ובורומיני היו שני אדריכלים מפורסמים בבארוק. הארמון פיוטרהוף ברוסיה הוא דוגמה רוסית חשובה.

בארוק עיצב גם גנים. בגנים יש שדרות, מזרקות ותעלות. בתכנון העיר משתמשים בצורות גדולות כמו אליפסות וצירים ברורים.

כי זה יפה ומרשים. הבארוק מערב אמנות בפנים ובחוץ. יש בו הרבה פרטים וזה גורם לאנשים להתפעל.