אדריכלות הכנסיות התפתחה יחד עם הנצרות במשך כאלפיים שנה. הכנסייה היא מקום פולחן וקהילה, והמבנה שלה השתנה לפי התאולוגיה, החברה, הטכנולוגיה והאסתטיקה בכל תקופה.
מבנה הכנסייה הבסיסי הגיע מהבזיליקה הרומית. בזיליקה (מבנה ציבורי לרוב) הותאמה כדי להכיל קהל רב ולמקד את המאמינים בכיוון תפילה אחד, בדרך כלל למזרח. לאורך ההיסטוריה נוהלו תחרויות בין ערים על בניית כנסיות מרשימות, וזה האיץ חידושים.
תקופות מרכזיות:
- הנצרות המוקדמת: בזיליקות ארוכות עם כיוון תפילה מובהק.
- הביזנטית: ניסו להגדיר תוכנית כנסייה, לדוגמה תוכנית "הצלב היווני" ודגש על הכנסת אור.
- רומנסקית (מאה 11, 12): בנייה כבדה, קירות עבים וקמרונות שמחלקים את החלל.
- גותית (מאה 12, 16): דגש על גובה, אור וגאומטריה. שימוש בתמיכות חיצוניות (תמיכות דואות) שאפשרו חלונות גדולים.
- רנסאנס ובארוק: חזרה לצורות קלאסיות, פרופורציות אדם ועיטור שונה.
- נאו-סגנונות ומודרניזם: חידוש או חיקוי של סגנונות קודמים, ושימוש בטכנולוגיות בנייה חדשות. דוגמה מודרנית היא קתדרלת ברזיליה של אוסקר נימאייר.
לרוב הכנסיות יש מבנה דמוי צלב, עם כניסה ממערב ותפילה למזרח. חלקי המבנה המרכזיים הולכים ונשמרים ברוב הסגנונות, אם כי העיצוב משתנה.
הנרתקס (Narthex) הוא המבואה ליד הדלתות. שם מתאספים המתפללים לפני הטקס. לפעמים הוא נפרד מהחלל המרכזי על ידי מסכים.
הספינה (Nave) היא אולם האורך שבו הקהל יושב. לצדיה יש ספינות משניות (איילים). המילה 'ספינה' נזכרת כי גגות מסוימים מזכירים שלדת סירה. בטקסים ובחלוקה חברתית היו מקומות ישיבה שונים.
בזמנים שונים השתמשו בסוגי תקרות שונים: גגות עץ, קמרונות חבית, קמרונות צולבים וקמרונות צלעות בגותיקה. בקותלות מהמאות ה-15, 16 נבחרו תקרות פשוטות יותר.
הטרנספט (Transept) הוא בית הרוחב שמקנה לכנסייה צורת צלב. מקום המצלב (Crossing) הוא לעיתים המקום הגבוה ביותר, ועליו בנו כיפות או צריחים.
בית המקהלה (Choir) נמצא ממזרח לטרנספט. שם מתקיימים הטקסים ונמצא המזבח הראשי, ולפעמים כס הבישוף בקתדרלה.
האפסיס הוא הגומחה במזרח, שם עומד המזבח המרכזי. לעתים קרובות סמוך לאפסיס יש קבר קדוש או ציון אירוע דתי חשוב.
האמבולטוריום הוא מעבר מעגלי סביב האפסיס. הוא משרת עולי רגל ומאפשר מעבר סביב המקומות המקודשים ללא הפרעה לטקסים.
קפלות הן חללים קטנים בתוך הכנסייה המוקדשים לקדוש, לתורם או לאירוע מסוים. בקפלה יש לעתים מזבח קטן, ציורים או קבר.
הקריפטה היא חדר קבורה תת-קרקעי מתחת לכנסייה. שם קבורים אנשי דת או דמויות חשובות.
חזית הכנסייה (פסאדה) היא הפנים החיצוניות של המבנה. בדרך כלל יש לה דלתות כניסה ועיטורים. בחזיתות גותיות בדרך כלל שני מגדלים ו"רוזטה" - חלון עגול גדול עם ויטראז'. חזיתות מפורסמות הן של נוטרדם ושל קתדרלת קלן.
ויטראז' הוא חלון עשוי זכוכיות צבעוניות, שמרכיבים בו ציורים שקופים. ברוב הגותיקה השתמשו בוויטראז'ים גדולים כדי להכניס אור צבעוני וללמד סיפורים מהברית.
הרוזטה היא חלון עגול גדול, המחולק לצורות עיטוריות שדומות לשושנה. היא מאפיינת חזיתות גותיות ויוצרת אפקט של אור צבעוני בפנים.
צמוד לכנסייה היו לעתים מבנים כמו מגדל פעמונים, בפטיסטריום (מבנה לטבילה), בית מועצה (Chapter House), ארמון הבישוף וקלויסטר - חצר מרובעת לנזירים.
מגדל הפעמונים נשא את הפעמונים שקראו לתפילה והודיעו על אירועים. פעמים רבות המגדל היה גבוה וגאוות העיר.
בכנסיות רבות ניתן לראות שילוב של אלמנטים אלה בצורות שונות. דוגמאות סגנוניות בולטות הן קתדרלת שארטר (גותיקה), סנטה מריה נובלה (רנסאנס), וכמובן קתדרלת ברזיליה המודרנית.
אדריכלות הכנסיות גדלה יחד עם הנצרות. כנסייה היא מקום תפילה וקהילה.
הסגנונות העיקריים הם:
- נצרות מוקדמת: בזיליקה. בזיליקה זה אולם גדול לפולחן.
- ביזנטי: בניינים עם כיפות ואור רב.
- רומנסק: בנייה כבדה וקירות עבים.
- גותי: מאוד גבוה, הרבה אור וחלונות גדולים.
- רנסאנס ובארוק: צורות קלאסיות ועיטור שונה.
- מודרניזם: בניינים עם רעיונות חדשים. דוגמה: קתדרלת ברזיליה.
- נרתקס: המבואה ליד הדלת.
- ספינה: האולם הגדול שבו יושבים המתפללים.
- טרנספט: ה"חלק הרוחבי" שיוצר צורת צלב.
- בית המקהלה: אזור ליד המזבח שבו שרים ומנהלים את הטקס.
- אפסיס: גומחה במזרח עם המזבח.
- אמבולטוריום: מסלול סביב האפסיס לעולי רגל.
- קפלות: חדרים קטנים לנרות ולמנחה לקדוש.
- קריפטה: חדר קבורה תחת הכנסייה.
החזית היא החלק החיצוני של הכנסייה. בחזיתות גותיות יש חלון גדול עגול שנקרא רוזטה. ויטראז' הם חלונות זכוכית צבעוניים שמכניסים אור צבעוני פנימה.
לעיתים יש מגדל פעמונים וקפלה לטבילה, בשם בפטיסטריום. סביב מנזרים יש חצר בשם קלויסטר.
כנסיות שונות בעולם מראות סגנונות ואלמנטים שונים. למשל קתדרלת שארטר מייצגת את הגותיקה, וקתדרלת ברזיליה מראה רעיון מודרני.
תגובות גולשים