אה"מ פרינס אוף ויילס (1939)

אה"מ פרינס אוף ויילס הייתה אוניית מערכה בריטית מסדרת המלך ג'ורג' החמישי. היא זוכרת בעיקר בשל מעורבותה בקרב נגד הביסמרק, בהעברת וינסטון צ'רצ'יל לפגישה עם פרנקלין רוזוולט (שהולידה את האמנה האטלנטית), ובטביעתה בידי מטוסי צבא יפניים, אירוע שסימל את עלייתו של דור הספינות הנושאות מטוסים.

הסכם וושינגטון הגביל בניית אוניות מלחמה וקבע גם מגבלה על תותחים, לכן אוניות מסדרת המלך ג'ורג' החמישי תוכננו עם תותחי 14 אינץ' (356 מ"מ). האונייה נקראה בתחילה קינג אדוארד השמיני, אך שמה שונה לאחר הוויתור על הכתר ב-1936. העבודה החלה ב-1 בינואר 1937, היא הושקה ב-3 במאי 1939, נכנסה לשירות רשמית ב-19 בינואר 1941 והושלמה ב-31 במרץ 1941. בחודשים הראשונים סבלה ממעידות והפגזות בנמל ליברפול שגרמו לעיכובים.

הדחק רגיל של האונייה עמד על כ-37,300 טון, ואורכה כ-227 מטר. היא הונעה בטורבינות קיטור של פארסונס על ארבעה צירי מדחף. המהירות המרבית הגיעה לכ-28 קשרים (כ-52 קמ"ש). האונייה נשאה דלק רב וטווח תפעולי שנועד לפעילות באוקיינוס.

החימוש הראשי כלל 10 תותחי 14 אינץ' (356 מ"מ) במערך של צריחים כפולים ומרובעים. החימוש המשני כלל 16 תותחי 5.25 אינץ' (133 מ"מ). נגד מטוסים (אמצעי הגנה מפני כלי טיס) נשאה את תותחי "פום-פום" 40 מ"מ וכ-80 משגרי רקטות קצרים שכונו UP.

ב-18 במאי 1941 יצאה הביסמרק לים והאוניות הבריטיות פרינס אוף ויילס וההוד יצאו ליירט אותה. ב-24 במאי נפגשו והוד נפגעה והוטבעה כמעט מיד. פרינס אוף ויילס נפגעה מספר פעמים בידי הביסמרק, אך הצליחה לפגוע גם היא. נאלצה להתנתק ולחזור לתיקונים שנמשכו כחצי שנה. באוגוסט 1941 נשאה פרינס אוף ויילס את צ'רצ'יל לפגישה בים עם רוזוולט במפרץ ארג'נטייה ליד ניופאונדלנד. שם הוסכם עקרון שיתוף הפעולה בברית האטלנטית.

ביום 25 באוקטובר 1941 יצאה פרינס אוף ויילס לסינגפור כדי לשמש אוניית דגל בכוח Z, שעמד להתמודד מול הצי היפני. היא הצטרפה לסיירת המערכה ריפאלס; נושאת המטוסים אינדומיטבל לא הספיקה להצטרף בגלל תקלה.

ב-10 בדצמבר 1941 הותקף כוח Z על ידי גל של מטוסים יפניים. בהתקפה הראשונה נפגעה ריפאלס; בהתקפה השנייה והשילוביות נפגעה פרינס אוף ויילס מטורפדו שפגע בציר המדחף. הציר המנותק גרם לנזק פנימי חמור, לנזק בחדרי המכונות ולחדירת מים. המערכות החשמליות וההיגוי נפגעו, ולא ניתן היה לשלוט באונייה. פרינס אוף ויילס ושייטתה הופצצו שוב, נטשו את האונייה והיא התהפכה וטבעה בשעות הצהריים. מתוך 49 טורפדו שנורו על האונייה נפגעו בה 11. שלושה מטוסים יפניים הופלו במהלך התקיפה ומטוס נוסף ניזוק.

פרינס אוף ויילס וריפאלס היו מהאוניות הראשונות שטבעו בהתקפה אווירית בלבד, והאירוע הדגיש את הצורך בחיפוי אווירי לכל אוניית שטח. 327 מלחים נספו מפרינס אוף ויילס ו-513 מריפאלס, כולל אדמירל פיליפס וקפטן ג'ון ליץ'. שרידי האונייה שוכנים בעומק כ-50 מטרים, ובשנת 2002 הונח פעמון האונייה שנמשה מן הים על ידי משרד ההגנה הבריטי וציבור ניצולי כוח Z.

אה"מ פרינס אוף ויילס הייתה אוניית מערכה (אונייה גדולה של מלחמה) של בריטניה.

האונייה תוכננה לפי כללים שאסרו על תותחים גדולים. היא נקראה בהתחלה קינג אדוארד השמיני. בנייתה התחילה ב-1937, הושקה ב-1939 ונכנסה לשירות בתחילת 1941.

האונייה הייתה גדולה וכבדה. היא הונעה במנועי קיטור והגיעה למהירות של כ-28 קשרים (כ-52 קמ"ש).

היא נשאה תותחים גדולים בקוטר 14 אינץ' (356 מ"מ). היו לה גם תותחי הגנה נגד מטוסים (כלי טיס תוקפים) ופצצות רקטה קטנות.

ב-1941 יצאה לים להילחם בביסמרק, אוניית מלחמה גרמנית חזקה. בקרב הזה הוטבעה האונייה ההוד והפרינס אוף ויילס נפגעה וחזרה לתיקונים. אחר כך נשאה פרינס אוף ויילס את ראש ממשלת בריטניה צ'רצ'יל לפגישה חשובה עם נשיא ארה"ב רוזוולט. שם הסכימו שתי המדינות על עקרונות של שיתוף פעולה.

ב-1941 נשלחה האונייה לסינגפור כחלק מכוח שנקרא כוח Z, יחד עם הסיירת ריפאלס.

ב-10 בדצמבר 1941 הותקף כוח Z על ידי הרבה מטוסים יפניים. המטוסים הירו טורפדו (נשק ימי שעובר במים) ופגעו באונייה. האונייה ניזוקה קשה, לא יכלה יותר לשלוט על עצמה וטבעה. עשרות מלחים נהרגו בשני האוניות.

הקרב הראה שאוניות גדולות יכולות להיות פגיעות בלי חיפוי אווירי (חיפוי אווירי = הגנה של מטוסים). שרידי האונייה נמצאים בעומק כ-50 מטרים. בשנת 2002 נמשה פעמון האונייה מהים.