אהוד ברק

אהוד ברק נולד ב־1942 בקיבוץ משמר השרון. הוא היה קצין בכיר בצה"ל, ראש ממשלת ישראל העשירי (1999, 2001), שר ביטחון (2007, 2013), שר חוץ וכיהן כרמטכ"ל ה־14 של צה"ל (1991, 1995). ברק נחשב לאחד הלוחמים והמנהלים הבולטים בדורו, ועוטר בעיטור המופת ובארבעה צל"שים של הרמטכ"ל.

ברק גדל במשפחה של מייסדי הקיבוץ. משפחתו עברה צרות ושמות במשפחה הוזכרו בהיסטוריה של שואה ועלייה. שינה את שם משפחתו מ"ברוג" ל"ברק" לפני שהשלים לימודים בארצות הברית. השלים תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה (1968) ותואר שני בניתוח מערכות (1978) מאוניברסיטת סטנפורד.

ב־1959 התגייס לצה"ל והצטרף לסיירת מטכ"ל, יחידת הקומנדו המיוחדת של צה"ל. שירת במבצעים מיוחדים, בילה קורסים בחו"ל והתקדם לכתפקידי פיקוד. בפיקודו כיהן כמפקד סיירת מטכ"ל, כמפקד חטיבה שריון וכראש אגף המודיעין. בתקופתו נכללו מבצעים בולטים כמו כראמה, מבצע אנטבה (בתפקיד תכנוני) ושורת פעולות עניין לאורך שנות ה־60 וה־70.
בשנות ה־80 וה־90 היה ראש אגף התכנון, ראש אגף המודיעין וסגן הרמטכ"ל. יצא כנגד חלק מרעיונות המדיניות של המטכ"ל והציע גישות שונות לגבי דרום לבנון. בשנת 1991 מונה לרמטכ"ל, ותפקיד זה כלל גם יישום הסכמי אוסלו בתחומים צבאיים.

בכהונתו כרמטכ"ל תכנן ויישם הסדרים ביטחוניים, חשף ושיתף פעולה מדיני־צבאי והיה מעורב בהחלטות מבצעיות. אירעו מקרים קשים, כגון אסון צאלים ב' ב־1992, שהביאו לביקורת ציבורית; דו"ח מבקר המדינה הבהיר חלק משמעותי וניקה אותו מאשמות אישיות של נטישת פצועים.

לאחר שירותו הצבאי פנה לפוליטיקה ולעסקים. ב־1995 מונה לשר הפנים ובהמשך לשר החוץ. ב־1999 נבחר ראש ממשלה בהנהגת רשימת "ישראל אחת" והחזיק גם בתיק הביטחון. כהונתו כללה נסיגה חד־צדדית מרצועת הביטחון בדרום לבנון (2000), שיחות מדיניות עם סוריה (ועידת שפרדסטאון) ומשא ומתן בכוונת שלום עם הפלסטינים בקמפ דייוויד (2000), משא ומתן שנכשל ותרם לפרוץ האינתיפאדה השנייה.
ממשלתו התמודדה עם משברים קואליציוניים, פרשות מימון ומאבקים ציבוריים. בעקבות התפוררות הקואליציה נקראו בחירות מוקדמות, ובפברואר 2001 ברק הפסיד לאריאל שרון.

ברק חזר לפוליטיקה, הוביל את מפלגת העבודה ונבחר שוב ליו"ר ב־2007. מונה לשר הביטחון ב־2007 ושירת בתפקיד עד 2013. בתקופת כהונתו הוצאו לפועל תקיפות ומבצעים מרכזיים: תקיפה של הכור בסוריה (שעליה דווח), מבצע עופרת יצוקה (2008, 2009) ומבצע עמוד ענן (2012). בכהונתו הונחה גם הרחבת כיפת ברזל, מערכת ליירוט רקטות.
בתקופה זו נרשמו מחלוקות עם הרמטכ"ל והאשמות שנחקרו בדו"חות מבקר המדינה; חלק מהחקירות לא הובילו להעמדה לדין.

באמצע הקריירה עסק גם בעסקים פרטיים, בהרצאות ובמשרות דירקטוריון. קיבל מענקים ומימון מחו"ל לטובת מחקרים. מבקר המדינה ביקר הליכי העברת נכסים למשפחתו וסידורי ניגודי עניינים.

פרש מפוליטיקה כמה פעמים וחזר לתפקידים ציבוריים מדי פעם. יש לו שלוש בנות; השלים השכלה גבוהה בארץ ובארה"ב; נשא לאישה את נילי פריאל ב־2007.

דעותיו היו ונותרו בולטות בציבור: קידם פתרונות מדיניים עם ויתורים מסוימים, התנגד לאיימים מהרוב הימני ולשינויים שחיזקו לכאורה את סמכויות השלטון. הוא נתפס כדמות כוחנית, שנויה במחלוקת, ומשפיעה על השיח הביטחוני והמדיני בישראל.

אהוד ברק נולד ב־1942 בקיבוץ משמר השרון. הוא היה חייל חשוב, פוליטיקאי ואיש עסקים.

למד פיזיקה ומתמטיקה ותואר שני באוניברסיטה בארצות הברית. שינה את שם המשפחה לברק.

התגייס לצה"ל ב־1959. הצטרף לסיירת מטכ"ל, יחידת לוחמים מיוחדת. שירת במבצעים רבים והתקדם עד לדרגות גבוהות. היה ראש אגף המודיעין ומפקד פיקודים. קיבל עיטורים רבים על מעשיו.

בשנות ה־90 מונה לרמטכ"ל, מפקד הצבא. היה אחראי על משימות ביטחון ויישום ההסכמים המדיניים של אותה תקופה.

יצא לפוליטיקה ב־1995. היה שר הפנים ושר החוץ. ב־1999 נבחר לראש ממשלה. בתקופתו הוחלט לסגת מדרום לבנון ב־2000. ניהל שיחות שלום עם סוריה ועם הפלסטינים. המשא ומתן בקמפ דייוויד נכשל, ופרצה האינתיפאדה השנייה, גל גדול של עימותים.

חזר לפוליטיקה ונבחר שוב לראש מפלגה. בין 2007 ל־2013 שימש כשר הביטחון. בתקופתו בוצעו מבצעים בעזה ושוחזרה פריסת מערכות הגנה. היו גם דיונים וביקורות על החלטותיו.

עבד גם בעסקים והיה יועץ בחברות. נשוי לנילי פריאל מאז 2007. יש לו שלוש בנות.

אהוד ברק נודע כאדם חזק, שהיה מעורב בצבא ובממשלה. לפעמים קיבל שבחים, ולפעמים גם ביקורת.