אהימסה

אַהִימְסָה (בסנסקריט: अहिंसा) היא עיקרון של אי-אלימות במחשבה ובמעשה כלפי כל היצורים.

הרעיון מופיע בכתבים מהמאה ה-6 לפנה"ס. הוא התקבל והתפשט במיוחד במאה ה-3 לפנה"ס, כשקיסר אשוקה פעל לפי העיקרון וביטל מסעות ציד מלכותיים.
בודהה הדגיש כי החיים יקרים ויש להימנע מפגיעה ביצורים אחרים. הגישה ההוליסטית רואה את הקודש או האל בכל יצור, ולכן אסור לפגוע בסדר ההרמוני של העולם.

אהימסה מדגישה חמלה וכבוד לכל היצורים. זה הביא להתפשטות צמחונות בהודו.
הג'ייניזם הציב את האהימסה בלב הדת שלו. יש סיפור על נזיר ג'ייני שהמתין בצד שביל כדי לא לפגוע בנמלה. בקרב ג'ייניסטים היו אף נוהגים לחבוש מסכות כדי לא לשאוף חרקים קטנים.
בבודהיזם האהימסה הופיעה כחלק מכללי המוסר. נזירים הוציאו חרקים משתייתם ונמנעו מלהצאת מסעות בעונת הגשמים, מחשש לדרוך על יצורים חסרי הגנה. עם זאת, בודהיזם בדרך כלל בוחן כוונה: הריגה בטעות לא נחשבת לאותה רעה כמו הריגה מכוונת, שכן קארמה (תוצאה מוסרית של מעשים) תלויה בכוונה.
יש גם ויכוח האם יש להחיל את האהימסה על עצמנו באופן שמונע מעשים של הסתגרות או סגפנות, לעומת גישה שמבקשת דרך חיים פשוטה או נהנתנית להשגת הארה.

מוהנדס קרמצ'נד גנדי ביסס את עקרון הסאטיאגרהא, מאבק לא אלים נגד השלטון הבריטי, על רצון לא לפגוע. רעיון זה השפיע על תנועות שלום ועל תנועות למען זכויות בעלי חיים במערב. בקרב פילוסופים מודרניים, כולל אלברט שווייצר, אהימסה נחשבת לעיקרון אתי מרכזי של כיבוד כל החיים.

אַהִימְסָה (מילה מסנסקריט - שפה עתיקה) פירושה לא לפגוע באחרים.

הרעיון היה בכתבים כבר במאה ה-6 לפנה"ס. הקיסר אשוקה במאה ה-3 לפנה"ס קיבל אותו והפסיק לצוד חיות.
בודהה אמר שיש לכבד חיים ולנסות לא לפגוע ביצורים אחרים.

אהימסה מדגישה חמלה. זה עזר להפיכת אנשים לצמחונים. הג'ייניזם שם את האהימסה במרכז הדת שלו.
יש סיפור על נזיר שעמד בצד השביל עד שנמלה עברה, כדי לא לפגוע בה. חלק מהנזירים חבשו מסכות כדי לא לשאוף חרקים קטנים.
נזירים בודהיסטים היזהרו גם מלהרוג בעלי חיים בכוונה. אם פּגעו בטעות, זה נחשב שונה.

מוהנדס גנדי השתמש באי-אלימות כדי להילחם בעוול. רעיון זה השפיע על מאבקים לשלום ועל זכויות בעלי חיים בעולם.