כביש 90

כביש 90 הוא כביש האורך המזרחי של ישראל. אורכו 478.7 קילומטר והוא מתחיל במעבר טאבה בדרום ומסתיים במעבר מטולה (שער פאטמה) בצפון. התוואי עובר לאורך מפרץ אילת, לכל אורכה של הערבה, לאורך חופי ים המלח ובבקעת הירדן, ועוקף את הכנרת ממערב דרך טבריה. בהמשך הוא עולה דרך אצבע הגליל ועמק החולה לאורך מורדות הרי נפתלי.

118.5 קילומטר מתוך אורכו עוברים בשטחי יהודה ושומרון. השטח הזה מצוין כ"שטח C" (אזור מסוים בשליטה מנהלית וביטחונית מיוחדת).

על-פי תוכנית מספור מקומות משנת 2018, חלקים מהכביש עשויים לקבל מספרים חדשים: ממעבר טאבה עד צומת הערבה יהפוך לכביש 18, מקטע מצומת צמח עד צומת כפר נחום יהיה כביש 900, והקטע מצומת הערבה עד צומת צמח יסומן כביש 8.

כביש 90 לא נבע מציר היסטורי אחד ידוע. הוא נוצר משילוב של כבישים מקומיים שהתחברו רק בסוף שנות ה־60, כשנסלל המקטע האחרון בצפון ים המלח. מאז שנות ה־80 הוא מסומן כמספר 90 והוכר רשמית ככביש אחד.

המקטע הצפוני הוא הוותיק ביותר. בתקופת האימפריה העות'מאנית הוא היה דרך עפר. בשנות ה־20 סללו את חלקי הדרך הראשונים, ובימי המנדט הבריטי הכביש הוארך עד בית שאן.

בהשפעות מלחמת העצמאות נחתך קטע בין טבריה לבית שאן, כי אז שלטה חלקה ממלכת ירדן. בשנות ה־60 נעשו עבודות שחיברו שוב את הקטעים, אך היו צווארי בקבוק כמו גשרים צרים.

בימי המנדט היה כיוון דרך בין בית שאן לצפון ים המלח. הכביש היה רגיש לגשם והיה סגור בחורף לפעמים. אחרי 1967 הוא חודש, הורחב ל־6 מטרים ונוספה סלילה באספלט. לאחר רצח השר רחבעם זאבי קיבלה דרך הבקעה את השם "דרך גנדי".

בשנת 1931 נסלל כביש מיריחו לצפון ים המלח בעקבות מפעלי ים המלח. עד שנות ה־50 הגישה לעין גדי הייתה בעיקר מהים. בשנות ה־50 וה־60 נסללו קטעים אספלטיים, וב־1969, 1971 הושלמה פריצת הדרך ומהלך אספלט שהפכו את הקשר מצפון לדרום לרציף. בשנות ה־90 נבנה קטע עוקף ליד נווה זוהר, ונבנו גשרים ומעבירי מים כדי להתמודד עם שיטפונות.

בסביבת ים המלח נוצרים מדי פעם בולענים (בורות פתאומיים) בעומק של עשרות מטרים. גם יעלים חוצים את הכביש, ויש שלטים שמזהירים מפניהם. בכביש התרחשה תאונה קטלנית בשנת 2018.

כביש הערבה עבר מהיותו דרך עפר בתקופת המנדט לכביש אספלטי בשנות ה־60. בשנות ה־50 היתה באזור סכנת פיגועים והתנועה ליוותה בצבא. חלקים מהכביש היו חד־נתיביים, חשוכים וללא הפרדה, ולכן אירעו תאונות קשות.

מאז 2008 החלו הרחבות והפרדות, כדי להפוך חלקים לדו־נתיביים ועם הפרדה קשיחה. בין הפרויקטים המופיעים: קטע מורחב לשירות נמל התעופה רמון, הסטת תוואי כדי לשמור על מינים נדירים, ועבודות לשדרוג בין 2023 ל־2025. בינואר 2025 פורסם מזכרון מכרז להמשך שיפוץ והרחבה.

בין 1968 ל־1971 סללה מע"צ את המשכו הדרומי של הכביש בסיני, כביש אילת, אופירה. קטע זה הועבר לשלטון מצרי ב־1982 בהסכם השלום.

יש לאורך הכביש צמתים ומחלפים רבים שנקשרים ליישובים, לאתרים תיירותיים ולדרכים מרכזיות.

חלקים מהכביש הם חד־מסלוליים וללא הפרדה קשיחה. זה מגביר את הסיכון לתאונות חזיתיות. במחקר על "כביש הערבה" נמצא שבשנים 2010, 2021 אירעו שם 142 תאונות, מהן 24 קטלניות, ונהרגו 35 בני אדם. לפי נתוני הלמ"ס, בין 2003 למחצית 2023 אירעו בכביש 90 כ־2,715 תאונות עם נפגעים; 285 בני אדם נהרגו ו־859 נפצעו קשה.

בשנת 2014 שודרה סדרת תיעודית בשם "כביש 90" שעקבה אחרי מסע לאורך הכביש. בצומת מחניים פועלת מסעדת המבורגרים בשם "כביש 90". כתב העת "מוטיב" הקדיש את גיליון מס' 90 לכביש וליצירות עליו.

כביש 90 הוא הכביש הארוך בישראל. אורכו 478.7 קילומטר. הוא מתחיל במעבר טאבה בדרום ומסתיים במעבר מטולה בצפון.

הכביש עובר ליד מפרץ אילת, לאורך הערבה, ליד ים המלח ובבקעת הירדן. סביב הכנרת הוא עבר בטבריה. בהמשך הוא עולה אל צפון הארץ.

חלק מהכביש, 118.5 קילומטר, עובר בשטחי יהודה ושומרון. "שטח C" הוא שם לאזור מסוים שם נמצא הכביש.

הכביש נוצר כשחיברו כמה דרכים מקומיות. רק בסוף שנות ה־60 אפשר היה לנסוע ממנו מאילת עד מטולה ברצף. בתחילת שנות ה־80 הוא קיבל את המספר 90.

חלקו הצפוני היה פעם דרך עפר ישנה. בשנות ה־20 סידרו חלקים ממנה. אחרי מלחמות הכביש תוקן וחובר מחדש.

היה כביש בין בית שאן לצפון ים המלח. פעם היה קשה לנסוע בו בחורף. אחרי 1967 שיפרו אותו ונסלל באספלט. שמו שונה ל"דרך גנדי" אחרי הרצח של שר בשם רחבעם זאבי.

בשנת 1931 בנו דרך מיריחו לצפון ים המלח. עד שנות ה־50 אפשר היה להגיע לעין גדי בעיקר מהים. בשנות ה־60 סללו וכסו את הדרך באספלט. בשנות ה־90 הוסיפו קטע עוקף ליד נווה זוהר.

במקום זה יכולים להיווצר בולענים. בולען זה בור פתאומי בקרקע. גם יעלים עוברים פה לפעמים והוצבו שלטים שמזהירים. נהרג אדם בתאונה בכביש ב־2018.

בחלקים רבים הכביש היה פעם דרך עפר. בתחילת העבודות הפכו אותו לאספלטי בשנות ה־60. בגלל שהיה חד־נתיבי ולא תמיד מואר, היו שם תאונות. מאז שוב משדרגים חלקים והופכים אותם לבטוחים יותר.

בין 1968 ל־1971 סללו חלק של הכביש בסיני עד אופירה. חלק זה הועבר למצרים ב־1982, בהסכם שלום.

יש מקומות בכביש שהם חד־מסלוליים. לכן יש סכנה לתאונות חזיתיות. במספר שנים נאספו נתונים רבים על תאונות ונסיבות קשות.

בשנת 2014 שודרה סדרה בשם "כביש 90" על מסע לאורך הכביש. בצומת מחניים ישנה מסעדה הקרויה "כביש 90".