אהליאב בן אחיסמך

אָהֳלִיאָב בֶּן־אֲחִיסָמָךְ היה דמות מקראית משבט דָּן. הוא עבד כשותפו של בצלאל בן אוּרי בבניית המשכן וכליו. המשכן הוא המבנה הנייד שבו ישבה השכינה, הנוכחות האלוהית.

בפרק המתאר את הקמת המשכן נצטווה משה למנות את בצלאל ואהליאב לעבודה. בצלאל תואר כממלא רוח־אלוהים בחכמה, בתבונה ובמלאכת־יד. על אהליאב נכתב שגם לו ולכל אנשי המלאכה ניתנה חכמה מיוחדת.

חז"ל מפרשים את הבחירה כך שהיא מציינת שוויון בין השבטים. בצלאל משבט יהודה, שנחשב מוביל, ואהליאב משבט דן עבדו יחד. השותפות הזו מראה שגם שבטים פחות דומיננטיים קיבלו תפקיד חשוב בבניית המשכן לשכינה (הנוכחות האלוהית).

בתקופת שלמה עזר חירם מצור בבניית בית המקדש. בספרי המקרא נזכר שראשיתו מאישה מבין שבטי ישראל, ובכתובים מצוין שמוצא אמו משבט דן. בתלמוד מובאת מסורת שמקשרת בין שם אהליאב לשמו של חירם הצורי, כלומר שהיו מסורות שמזמירות ביניהם קשר.

מסורת מקומית מציגה את קברו של אהליאב בכפר סוג'וד בדרום לבנון. שמה של הכפר משויך למילה בארמית שמשמעותה "להשתחוות". לפי המסורת המקומית, יהודי צידון היו רגילים לבקר בקבר בעבר.

אָהֳלִיאָב בֶן־אֲחִיסָמָךְ היה איש מן השבט דן. הוא עזר לבצלאל לבנות את המשכן. המשכן הוא כמו אוהל קודש שבו הרגישה הנוכחות של אלוהים.

אלוהים בחר בבצלאל ואהליאב לעבוד במלאכה. בצלאל קיבל חכמה מיוחדת. גם לאהליאב ולבעלי־מלאכה אחרים ניתנה הבנה וכישרון.

המדרש אומר שהבחירה הראתה שכל השבטים שווים. אפילו שבט שלא היה מפורסם קיבל תפקיד חשוב.

בסיפור אחר נזכר אמן משורץ בשם חירם. כתובים שמוצאו קשור לשבט דן. יש מסורת שחיברה בין שמה של אהליאב לשמו של חירם.

יש מסורת שקובעת שהקבר שלו בכפר בשם סוג'וד בדרום לבנון. השם קשור למילה שמשמעותה "להשתחוות". בעבר יהודים מצידון נהגו לבקר שם.