אהרן בראנד-אורבן (21.2.1910, 22.4.1977) היה רופא ישראלי בולט, פרופסור ורופא ילדים. כיהן כיו"ר המועצה הארצית של ההסתדרות הרפואית בישראל, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים ויו"ר האקדמיה לרפואה בירושלים, שבה היה ממייסדי ההנהלה. הוסמך גם לרב ושירת בארגונים צבאיים לפני קום המדינה.
נולד בפולין ועלה ארצה לאחר שלמד ברלין רפואה ופילוסופיה. בברלין השיג תואר דוקטור לפילוסופיה, הוסמך לרב וקיבל דוקטור לרפואה בגיל 26. לאחר שובו לארץ עבד במשך שנים ברפואה הציבורית ובחדרי ילדים בבתי חולים בירושלים.
עבד כמפקח על רופאי בתי הספר ובריאות הנפש, ושימש כרופא ילדים בביקור חולים ובהדסה. בשנות ה־50 השתלם בארצות הברית בתחומי קדחת שיגרון (מחלה דלקתית שנגרמת מזיהום), לב ומחלות ילדים, וייסד את האגודה למלחמה בקדחת השיגרון. בשנים שונות ארגן קונגרסים רפואיים חשובים והיה מעורב בהגברה של ידע רפואי לציבור.
בשנות ה־50 וה־60 הוביל ארגונים מקצועיים בירושלים ובמדינה. ב־1955 הקים וניהל את האקדמיה לרפואה בירושלים וכיהן כיו"ר ועדות ואיגודים רפואיים. ב־1964 מונה למנהל מחלקת הילדים בביקור חולים. ב־1971 נבחר ליו"ר נשיאות המועצה הארצית של ההסתדרות הרפואית וכיהן בתפקידים אלה עד מותו ב־1977.
פרסם למעלה ממאה מאמרים בתחומי קרדיולוגיה (מחלות לב), סוכרת, פיגור שכלי, ספורט ורפואה, תזונה ומניעת סמים ועישון. בנוסף פרסם כ־50 עבודות בתחומי היסטוריה, יהדות ופילוסופיה ועבד על פרסומי הרמב"ם בתחום הבריאות.
חייו האישיים: נשא לאישה את אסתר מלכה ב־1939. היו להם שלושה בנים, ובת משפחה רבים נספו בשואה. ב־1975 זכה בפרס עיריית תל אביב על שם הנרייטה סאלד. בשנת 1984 נקרא רחוב בירושלים על שמו.
אהרן בראנד-אורבן (1910, 1977) היה רופא ילדים בישראל. רופא ילדים הוא רופא שמטפל בילדים.
נולד בפולין ולמד רפואה בעיר ברלין. חזר לארץ ועבד בבתי חולים בירושלים. הוא עזר לילדים חולים ולמד מחלות חשובות.
הוא הקים ארגונים רפואיים ועשה הרבה קורסים והרצאות. גם פרסם מאמרים רבים על בריאות.
נשוי לאסתר מלכה והיו להם שלושה בנים. אמו של אהרן נספתה בשואה, כלומר מתה במהלך האירועים הקשים של מלחמת העולם השנייה.
ב־1975 קיבל פרס על עבודתו בתחום הבריאות. בירושלים קראו רחוב על שמו אחרי מותו.
תגובות גולשים