רבי אהרן הלוי הורביץ מסְטַרשֶלֶה (1766, 1828) היה תלמיד קרוב של רבי שניאור זלמן מלאדי. הוא היה ממלא מקומו וכתב ביאורים על ספר התניא. (התניא, ספר יסוד בחסידות חב"ד.)
נולד באסבה שבמחוז ויטבסק, ממשפחה מיוחסת להשל"ה. שימש מדריך לאברכים והיה פעיל לשחרור רבו כשהוא נאסר, ואסף בשביל זה סכום כבד.
לאחר שאביו הרבי הראשון נפטר, חלק על השיטה של רבי דובער שניאורי, בנו של רבי שניאור זלמן. בעקבות המחלוקת הקים רבי אהרן חצר חסידית משלו. בשנותיו כאדמו"ר (מנחה ומנהיג חסידי) פרסם ביאורים פשוטים ובהירים על נושאים רוחניים, כמו אמונה באחדות ה' ואהבת ה'.
בשנותיו האחרונות הוא נאסר שוב ב-1826. נפטר בסטרשלה בשנת 1828. בנו רבי חיים רפאל מילא את מקומו.
רבי אהרן טען שדברי הרבי הבא יכולים להוסיף ביאורים וחידושים שלא חייבים להיות כפופים לכל מילה של הרבי הקודם. רבי דובער, לעומתו, ראה שיש לשמר את המסגרת שמסר הרבי הראשון.
עוד היה חילוק לגבי עצם מרכזות הרבי בחיי החסיד. רבי אהרן חשב שהתורה שהרבי מעביר היא המרכז, ולא חייו האישיים. רבי דובער ראה את הקשר והרבי כמרכזי.
בנושא ההתפעלות (התלהבות רוחנית) רבי אהרן תמך בהבעה חיצונית בתפילה, בקול ובתנועות. רבי דובער קרא לכך שההתפעלות תהיה פנימית ושקטה. שני הצדדים הותירו חותם על אופי החסידות.
ביאוריו של רבי אהרן נדפסו במהדורות ראשוניות והיו נדירים. מאז שנות השבעים הם הודפסו מחדש והופצו יותר, ובראשית שנת תשפ"ג יצאה מהדורה חדשה על ידי מכון שערי ההשתלשלות. כתבי יד נוספים שלו שמורים בספריית חב"ד בניו־יורק.
בנו רבי חיים רפאל המשיך במקומו. בין צאצאיו היו אנשי ציבור וסופרים, והמורשת שלו נבחנת על ידי חוקרים מבחוץ ומבפנים.
רבי אהרן הורביץ נולד ב-1766 ונפטר ב-1828 בסטרשלה. הוא היה תלמיד של רבי שניאור זלמן מלאדי. הוא כתב ביאורים על ספר התניא. (התניא, ספר חשוב של חב"ד.)
הוא גדל בבית חסידי ושימש כמורה לאברכים. כשמורהו נלכד, רבי אהרן עבד כדי לשחררו.
לאחר מותו של רבו, היו לו תלמידים משלו. הוא גם חיבר ניגונים (שירים חסידיים) שנשארו בחב"ד.
רבי אהרן חשב שדרך ההוראה החדשה יכולה להוסיף דברים חדשים על דברי הרב הקודם. אחרים חשבו שיש לשמור על הדרך הישנה.
הוא גם חשב שהתורה חשובה יותר מהתנהלותו האישית של הרב. בחלק מהחסידות חשבו אחרת.
רבי אהרן האמין שהתפילה צריכה להתבטא גם בקול ובתנועות. יש שאמרו שהתפילה צריכה להיות שקטה יותר.
הספרים שלו נדפסו מעט בהתחלה. בשנים האחרונות הם הודפסו שוב וגם נתגלו כתבי יד בספרייה בחו"ל.
בנו, רבי חיים רפאל, המשיך אחרי מותו. חלק מצאצאיו הפכו לאנשים מוכרים בעיתונות ובספרות.
תגובות גולשים