אובסידיאן הוא זכוכית געשית (זכוכית שנוצרת מהתקררות מהירה של לבה). הוא בדרך כלל שחור. יש גם סוגים ירוקים או שקופים.
את שמו כתבו בכתבים עתיקים. הכינוי הגיע מכתבים יווניים ולימים נשתמש בו בלטינית.
זה סלע, לא מינרל. הוא חזק וניתן לסתתו ללהב חדה.
האבן מכילה הרבה סיליקה (חומר שנמצא בחול). יש בה מעט מים.
רובו ללא גבישים ברורים. כשהוא נשבר, השבר דומה לקונכייה.
לעיתים יש בו פסים שנראים כמו זרמים. הם נוצרים כשהלבה מתקררת מהר.
אובסידיאן נוצר כאשר לבה פלסית (לבה עשירה בסיליקה) מתקררת מהר מדי. כך לא נוצרים גבישים.
הצבעים מגיעים ממלחים וחומרים בתוכה. נמצא במדינות רבות בעולם. בישראל אין אובסידיאן.
קדמונים עשו ממנו חצים וכלים חדים. היום משתמשים גם בלהבים ניתוחיים ממנו, כי הם חדים מאוד.
מלטשים אותו לתכשיטים. בליטוש שונה הוא נראה אחרת.
מוזכר במשחקים ובספרים, למשל כ"זכוכית-דרקון" בספרים מפורסמים.
את שמו כתבו בכתבים עתיקים. הכינוי הגיע מכתבים יווניים ולימים נשתמש בו בלטינית.
זה סלע, לא מינרל. הוא חזק וניתן לסתתו ללהב חדה.
האבן מכילה הרבה סיליקה (חומר שנמצא בחול). יש בה מעט מים.
רובו ללא גבישים ברורים. כשהוא נשבר, השבר דומה לקונכייה.
לעיתים יש בו פסים שנראים כמו זרמים. הם נוצרים כשהלבה מתקררת מהר.
אובסידיאן נוצר כאשר לבה פלסית (לבה עשירה בסיליקה) מתקררת מהר מדי. כך לא נוצרים גבישים.
הצבעים מגיעים ממלחים וחומרים בתוכה. נמצא במדינות רבות בעולם. בישראל אין אובסידיאן.
קדמונים עשו ממנו חצים וכלים חדים. היום משתמשים גם בלהבים ניתוחיים ממנו, כי הם חדים מאוד.
מלטשים אותו לתכשיטים. בליטוש שונה הוא נראה אחרת.
מוזכר במשחקים ובספרים, למשל כ"זכוכית-דרקון" בספרים מפורסמים.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים