בכימיה, סיליקט הוא תרכובת שבה אניון (יון עם מטען שלילי) מכיל אטום צורן אחד או יותר. סביב הצורן יש ליגנדים (אטומים או יונים שמחוברים אליו), וברוב הסיליקטים הליגנדים הם אטומי חמצן. אניוני הסיליקט הם שליליים ולכן נדרשים קטיונים (יונים חיוביים) כדי לאזן את המטען וליצור חומר ניטרלי.
למרות זאת, יש מקרים מיוחדים. סיליקה, SiO2 (חומר של צורן וחמצן), נטולת מטען ואין בה קטיונים. בטבע סיליקה מופיעה כמינרל קוורץ ופולימורפים שלו.
המבנה הבסיסי ברוב הסיליקטים הוא טטרהדרון (טטרהדרון = פירמידה בעלת ארבע פינות). אטום הצורן במרכז והחמצנים בתשע ארבע הפינות. הדרך שבה הטטרהדרונים מתחברים משתנה בין מינרלים.
הטטרהדרונים יכולים להיות מבודדים, להתחבר בזוגות, ליצור טבעות, שרשרות פשוטות או כפולות, גיליונות (שכבות) או רשת תלת־ממדית מלאה. מסוגים אלה נגזרות קבוצות המינרלים הסיליקטיים. דוגמאות חשובות: אוליבין הוא nesosilicate (טטרהדרונים מבודדים), קוורץ הוא tectosilicate (רשת תלת־ממדית), ופילוסיליקטים (phyllosilicate) יוצרים גיליונות.
בלחץ גבוה הצורן יכול לשנות קוארדינציה ולהיות חבוש בתוך אוקטהדרון (מצב שבו מוקפים שישה חמצנים). דוגמה לכך היא סטישהוביט, פולימורף של סיליקה שנמצא בחלק התחתון של מעטפת כדור הארץ ובהשפעת גלי הלם.
המונח "סיליקט" מקורו בתחילת המאה ה-19, ומשמעו מלח של חומצה צורנית. המילה קשורה ל"סיליקון" (בלעז), שמקורה בלטינית Silex, שמשמעותה אבן צור.
קטיונים הם מתכות או יונים בעלי מטען חיובי. מספר הקטיונים והמטען שלהם נדרש כדי לאזן את המטען השלילי של ואניון הסיליקט. לדוגמה, יחידות עם מטען -4 יזדקקו לשני יוני Mg2+ כדי להשלים איזון.
בגאולוגיה, "סיליקטי" מתאר סלעים שמורכבים בעיקר ממינרלים סיליקטיים. רוב קרום ומעטפת כדור הארץ בנויים מסלעים אלה. תהליכים כמו התכה, התגבשות, התמרה ובליה משנים את הרכבם ומקומות ההיווצרות שלהם.
גם יצורים ימיים תורמים לסיליקטים על פני השטח. צורניות ודיатомיים (יצורים חד‑תאיים) בונים שלדים מסיליקה. שלדים אלה מצטברים כמשקע שנקרא דיאטומיט.
תצפיות אסטרונומיות הראו שבאטמוספירת כוכב לכת חם בשם WASP-107b עולים אדי סיליקט. האדים מתקררים ויוצרים גרגרי חול מיקרוסקופיים. בעננים האלה נוצר "גשם" של חול, והגרגירים נמסים שוב כשמגיעים לאזורים חמים יותר.
המינרלים הסיליקטיים הם החשובים ביותר ביצירת סלעים. הם מהווים כ-95% ממינרלים בקרום כדור הארץ. במינרלוגיה מסווגים סיליקטים לפי המבנה של אניון הסיליקט: nesosilicate, sorosilicate, cyclosilicate, inosilicate (שרשראות פשוטות וכפולות), phyllosilicate (גיליונות) ו-tectosilicate (מסגרות תלת־ממדיות).
בכמה מינרלים תחליפי צורן, כמו אלומיניום (Al3+), מחליפים חלק מהצורנים. החלפה זו משנה את המטען הכולל וגוררת כניסת קטיונים נוספים לאיזון. קיימים גם מינרלים נדירים שבהם מופיעים סוגי אניונים שונים יחד או מבנים מעורבים.
סיליקט הוא חומר שבו יש אטומי צורן ואטומי חמצן שמחוברים יחד. אניון זה הוא שלילי. אניון = יון עם מטען שלילי. קטיונים הם יונים חיוביים שמאזנים את המטען.
היחידה הקטנה בסיליקטים היא טטרהדרון. טטרהדרון = פירמידה קטנה עם ארבע פינות. באמצע יש אטום צורן ובפינות יש חמצן. טטרהדרונים יכולים להיות בודדים, להתחבר לטבעות, לשרשראות, לגיליונות או למסגרות תלת‑ממדיות.
הדוגמה המפורסמת היא קוורץ. קוורץ הוא מסגרת תלת‑ממדית. אוליבין הוא דוגמה לטטרהדרונים מבודדים.
המילה "סיליקט" קשורה למילה סיליקון. בעברית זה התחיל כשקראו למלח של חומצה צורנית סיליקט.
הרבה סלעים על כדור הארץ בנויים מסיליקטים. גם יצורים קטנים בים בונים שלדים מסיליקה. שלדי היצורים האלה יוצרים משקע שנקרא דיאטומיט.
באחד מכוכבי הלכת החמים מצאו עננים של אדי סיליקט. האדים מתקררים ויוצרים גרגירי חול זעירים. יש שם "גשם" של חול!
כמעט כל המינרלים שמהם עשויים הסלעים הם סיליקטים. הם מסווגים לפי איך הטטרהדרונים מתחברים זה לזה.
תגובות גולשים