אווה בוהר

אוֹוֶה נילס בוהר (Aage Niels Bohr; 19 ביוני 1922, 8 בספטמבר 2009) היה פיזיקאי דני שהתמחה בפיזיקה גרעינית, כלומר בחקר הליבה של האטום. זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1975. עיקר מחקריו בוצע באוניברסיטת קופנהגן ובמסגרת "פרויקט מנהטן" (התוכנית האמריקאית בזמן מלחמת העולם השנייה לפיתוח נשק גרעיני).

בוהר נולד בקופנהגן לאביו נילס בוהר ולאמו מרגרטה. אביו גם זכה בפרס נובל והיה מדען מפורסם. סבו כריסטיאן בוהר היה פיזיולוג ידוע. שניים מאחיו מתו צעירים.

למד בגימנסיית סורטאם והחל ללמוד פיזיקה באוניברסיטת קופנהגן ב-1940. בספטמבר 1943 נאמר למשפחה שהם בסכנה כי סבתו מצד אביו הייתה יהודייה, והם הוברחו לשוודיה על ידי תנועת ההתנגדות הדנית. משוודיה טס בוהר לאנגליה ועבד במחלקה למחקר מדעי ותעשייתי, ועזר גם למחקריו של אביו.

אחרי המלחמה חזר ב-1945 והשלים תואר שני ב-1946. ב-1948 הפך לחבר במכון למחקר מתקדם בפרינסטון. בביקור בקולומביה פגש את איזידור רבי, שהפנה את תשומת ליבו לתגליות על המבנה ההיפרפיני של הדאוטריום. המבנה ההיפרפיני הוא הבדלים קטנים באנרגיה בתוך אטום, ודאוטריום הוא איזוטופ של המימן.

התחתן עם מריאטה סופר ב-11 במרץ 1950. ב-1954 קיבל תואר דוקטור מפיזיקה מאוניברסיטת קופנהגן.

ב-1948, בעבודתו במכון נילס בוהר בקופנהגן, שיתף פעולה עם בן מוטלסון וליאו ג'יימס כדי לאסוף ולרכז את הידע על מבנה הגרעין. הם פרסמו שתי מונוגרפיות מרכזיות, האחת ב-1969 והשנייה ב-1975. על עבודה זו הוענק להם פרס נובל לפיזיקה ב-1975. אווה בוהר קיבל את הפרס 53 שנים אחרי אביו.

אווה נילס בוהר (1922, 2009) היה מדען מדנמרק. הוא למד פיזיקה גרעינית. פיזיקה גרעינית היא חקר הליבה, החלק הקטן במרכז האטום.

נולד בקופנהגן לאביו נילס בוהר. המשפחה חיה במכון לפיזיקה. בזמן מלחמת העולם השנייה המשפחה ברחה לשוודיה כי היו בסכנה. משם בואו אנגליה ועבד במחקר.

לאחר המלחמה סיים תואר שני ב-1946. ב-1948 עבד בפרינסטון. פגש שם מדענים אחרים שלימדו אותו רעיונות חדשים על אטומים.

בוהר עבד עם שני מדענים נוספים לאסוף מידע על המבנה של גרעיני אטומים. הם כתבו שני ספרים גדולים ב-1969 וב-1975. בשביל עבודה זו קיבל אווה בוהר פרס נובל בפיזיקה ב-1975.