אוולין יו בארקר

אוולין יו בארקר (22.5.1894, 23.11.1983) היה גנרל בריטי. הוא פיקד על הכוחות הבריטיים בארץ ישראל בשנים של המאבק בין היישוב היהודי לשלטון הבריטי. רבים ביישוב ראו בו אנטישמי ונקשרו בשמו פעולות דיכוי כנגד תנועות המחתרת.

בארקר נולד בפורטסי באנגליה. ב-1913 הצטרף לצבא וקיבל ניסיון ממלחמת העולם הראשונה. במלחמה נלחם בצרפת, בסלוניקי ובדרום רוסיה ועלה לדרגות גבוהות. בין המלחמות שירת בקצונה ובמפקדות שונות. ב-1936 הגיע לראשונה לארץ ישראל כמפקד גדוד, ושיתף פעולה עם הבריטים נגד מובילי מרידות באזור.
במלחמת העולם השנייה הוביל יחידות בשדה הקרב. הוא פיקד על הדיוויזיה ה-49 בפלישה לנורמנדי והצטיין בשחרור לה האבר. על חלקו במבצעים קיבל תואר סר. ב-1945 כוחותיו שחררו את מחנה הריכוז ברגן-בלזן. לאחר מכן שירת כמושל צבאי בגרמניה ובדנמרק.

ב-1946 חזר ארצה כמפקד העליון של הצבא הבריטי בארץ ישראל ובעבר הירדן. בתקופה זו גדל כוח היישוב: הפלמ"ח הוכשר, הוקמה הבריגדה היהודית והעמידה צבאית של היישוב התחזקה. מצד הבריטים הועברו לכאן יחידות חזקות יותר, והעימותים נגד ארגוני המחתרת הלכו והתגברו.

בארקר נודע כאויב היישוב. ביוני 1946 ביקר בארץ הפילדמרשל ברנרד מונטגומרי (דרגה צבאית גבוהה מאוד) והתמחה כי יש להפעיל לחץ צבאי על היהודים. באשר לכך בארקר ניהל מבצעים קשים נגד היישוב.
בליל 29 ביוני 1946, במבצע הידוע כה"שבת השחורה", פיקד על פעולה רחבת היקף שכללה 17,000 חיילים, טנקים ועוצר כללי. נערכו חיפושי נשק ומעצרים, וביניהם מעצרי מנהיגי היישוב. לאחר הפיצוץ בבניין מלון המלך דוד ב-22 ביולי 1946 הוציא בארקר ב-25 ביולי חוזר שנוסח בו דברי נאצה נגד העם היהודי. העיתונאי ג'ון קמחי חשף את החוזר והביקורת הציבורית הכריחה את בארקר לבטל אותו בתחילת אוגוסט.
בחודשים הבאים נעשו ניסיונות להתנקש בחייו של בארקר. באחד מהם ב-2 בדצמבר 1946 הפיצוץ פגע בג'יפ בריטי והרג חיילים. ניסיון אחר על ידי חברות לח"י לא צלח.
בארקר אישר גזרי דין למוות של לוחמי אצ"ל, ובכללם את דב גרונר. ההסכמה להוצאתם להורג בוצעה באפריל 1947, לאחר דיונים ופולמוסים בארץ ובבריטניה. החלטתו לאשר את גזרי הדין, ושיקוליו להקדים את הטיפול בתיקים לפני שיסיים את תפקידו, עוררו זעם ביישוב.

בארקר עזב את הארץ בתחילת 1947 וחזר לאנגליה, שם שימש מפקד פיקוד מזרחי והמשיך בקריירה צבאית. באותה תקופה התגלתה פרשיית אהבים בינו לבין קטי אנטוניוס, אישה ערביה-נוצרייה ממוצא משפחה מצרית, ומצאו מכתבים רבים שהחליפו. במכתבים אלה ניכרו עמדות עוינות כלפי היהודים.
בשנת 1948 היו ניסיונות לפגוע בבארקר גם באנגליה. נשלחה מעטפת נפץ לביתו, אך היא לא התפוצצה. ב-1949 מונה לשליש של המלך ג'ורג' השישי. בשנת 1950 פרש לגמלאות. נפטר ב-1983 בגיל 89.

אוולין בארקר (1894, 1983) היה מפקד בצבא הבריטי. הוא פיקד על יחידות בארץ ישראל בתקופה מתוחה בין הבריטים ליהודים.

בארקר נולד באנגליה. בגיל צעיר הצטרף לצבא. הוא לחם במלחמת העולם הראשונה. במלחמת העולם השנייה הוביל כוחות בנורמנדי ושיחרר מחנה שבויים גדול בשם ברגן-בלזן.

ב-1946 חזר לארץ ונהיה המפקד העליון של הצבא הבריטי כאן. באותם ימים רבים יהודים בארץ ארגנו הכנות לעצמאות ומחנות ביטחון משלהם.

בארקר הורה על מבצעים גדולים נגד ארגונים יהודיים. בלילה של 29 ביוני 1946 נכנסו חיילים רבים לערים. נעשו חיפושים ומעצרים. אחרי פיצוץ במלון המלך דוד ב-22 ביולי 1946 כתב בארקר צו קשה כנגד היהודים. הצו התפרסם ויצר סערה. הוא ביטל את הצו זמן קצר אחר כך.
ניסו להתנקש בחייו בישראל ובאנגליה. במקרים אלה נפגעו חיילים, אבל לא הוא.
בארקר גם אישר הוצאות לפועל של כמה לוחמים יהודים, דבר שגרם לכעס רב ביישוב.

בארץ נמצאו מכתבים בינו לבין אישה בשם קטי אנטוניוס. הם כתבו זה לזה מכתבי אהבה. אחרי שעזב ארץ ישראל חזר לבריטניה. ב-1950 פרש מהצבא. הוא מת ב-1983.