ארגון צבאי לאומי

'''הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (אצ"ל)''' הוקם בירושלים ב-1931 על ידי מפקדים שפרשו מההגנה. הם דרשו פעולה אקטיבית יותר מול אלימות ערבית וממוסדות היישוב. רוב אנשיו היו צעירים מבית"ר והתנועה הרוויזיוניסטית. משמם הפנימי של חברי הארגון היה "המעמד". רבים מהאנשים הצטרפו לצה"ל במלחמת העצמאות.

האצ"ל נולד על רקע פילוג אידיאולוגי: רצון בארגון צבאי, היררכי ופעיל יותר. זאב ז'בוטינסקי, מנהיג הציונות הרוויזיוניסטית, השפיע מאוד על דרכו עד מותו ב-1940. דגל הארגון והסמלים שלו שבאו מבית"ר ביטאו שאיפה למדינה עברית על כל ארץ ישראל ותלות בכוח מקומי.

הרכב החברים היה צעיר בעיקרו. גודל השורות השתנה עם השנים, מספרים של כמה מאות ועד כמה אלפים. האצ"ל סירב לקבל מרות מלאה של המוסדות החוקיים של היישוב וניהל גם פעילות תעמולתית רחבה, כולל עיתונים ותחנת רדיו מחתרתית.

האצ"ל התארגן כגוף צבאי: סניפים מקומיים, פלוגות, "גונדות" (יחידות קטנות) ודרגות. תפקידים ומטה נוצרו עם הזמן, ונטען כלי נשק באמצעות הברחות ומפעלים מקומיים. האצ"ל גם פיתח בתי מלאכה לייצור חלקי נשק ומוקשים, והשתמש ב"החרמות", ביזה או לקיחת נשק מיחידות בריטיות.

א. שנות ה-30: בתחילת שנות ה-30 עמד האצ"ל בעמדה שונה מההגנה. בימי המרד הערבי (1936, 1939) נקט האצ"ל גם בפעולות תגמול נגד פורעים ערבים, וברבות הזרם עבר לשבירת מדיניות ה"הבלגה" (מדיניות של המנעות מפעולת נקם).

ב. פילוגים: ב-1937 התרחש פילוג שבו חלק גדול חזר להנהגת ההגנה, והנשארים התגבשו סביב ז'בוטינסקי ותפיסות הרוויזיוניזם.

ג. מלחמת העולם השנייה: בתחילה חלקו של האצ"ל תמך באגן בעלות הברית והפחית פעולות נגד בריטניה; מאוחר יותר התחדשה התחרות מול השלטון הבריטי בגלל מדיניות הספר הלבן (מסמך בריטי שהגביל עלייה וקרקע). חלק מהפעילים אף התגייסו לצבאות בעלות הברית.

ד. מאבק נגד הבריטים (1944 והלאה): תחת מנהיגות מנחם בגין הכריז האצ"ל על "המרד" נגד שלטון המנדט הבריטי. הארגון תקף תשתיות בריטיות, תחנות משטרה ומשרדים. חלק מהפעולות המשותפות עם לח"י וההגנה כללו פיצוצי תשתיות, גניבת נשק ופריצות כלא (כמו פריצת כלא עכו ב-1947).

הפעולות החמורות עוררו תגובה בריטית חריפה ובקהילה היהודית. דוגמא בולטת היא פיצוץ מלון המלך דוד ב-1946, שבו נהרגו עשרות איש. אירועים כאלה החריפו את המחלוקות בין האצ"ל למוסדות היישוב והובילו לפירוקים זמניים של שיתופי פעולה.

ה. אלטלנה (יוני 1948): האצ"ל ארגן ספינה שנקראה "אלטלנה" שנשאה עולים ונשק. סכסוך על חלוקת הנשק עם ממשלת ישראל הוביל לקרב בין כוחות האצ"ל לכוחות הממשלה. ספינת האצ"ל הופגזה ונגרמו נפגעים.

ב-1945 נוצרה תיאום חלקי בין האצ"ל, לח"י וההגנה במסגרת "תנועת המרי העברי". בשלב זה פעלו המחתרות בתיאום והוציאו מבצעים משותפים, אך מתחים אידיאולוגיים והשלכות פעולות קשות שמרו על המתחים ביניהן.

בשנים 1947, 1948 הבריטים החליטו לסיים את המנדט. פעולות המחתרות נחשבות על ידי ותיקי האצ"ל ולח"י כאחד הגורמים שלחצו להלחמת דעת קהל בבריטניה ולבסוף לסיום המנדט. לאחר פרישת הבריטים והקמת מדינת ישראל הוזמנו יחידות האצ"ל להצטרף לצה"ל.

במלחמת העצמאות נלחמו לוחמי האצ"ל לצד כוחות אחרים. ב-1 ביוני 1948 הוסדרו יחידות האצ"ל בצה"ל, אך בעיר ירושלים שמרו יחידות אצ"ל על אופי עצמאי לזמן מה. בפרשות כיפת התהודה של הקמת המדינה בולטות הדוגמאות של שיתוף פעולה, קונפליקט והסדרת כוחות.

לאחר קום המדינה המשיכה העברת המורשת להשתנות. אנשי האצ"ל הקימו את תנועת חרות בהנהגת מנחם בגין, שהתפתחה להמשך פעילות פוליטית שהגיעה לשלטון ב-1977. במהלך השנים הוקמו מוזיאונים, אנדרטאות ואוספים לזכר פעילות האצ"ל. ההיסטוריה של האצ"ל נשארת נושא שנוי במחלוקת ובמחקר.

'''אצ"ל''' היה ארגון מחתרתי יהודי. הוא נולד בירושלים ב-1931. המטרה הייתה להיאבק על מדינה יהודית בארץ ישראל.

רבים מאנשי האצ"ל באו מתנועת בית"ר. הם רצו ארגון חזק ופחות "הגנה" שאותה הכרנו קודם. זאב ז'בוטינסקי עזר לעצב את הרעיונות.

הסמל והסיסמה של האצ"ל הראו שאיפה למדינה עצמאית. חלק גדול מחברי האצ"ל היו צעירים.

האצ"ל נלחם בשנים שלפני המדינה מול רבים: לעתים נגד קבוצות ערביות, ולעתים נגד הבריטים ששלטו כאן. "מנדט בריטי" פירושו שמדינה זרה, בריטניה, שלטה בארץ.

היו חילוקי דעות בתוך האצ"ל. חלק עזבו וחזרו להנהגה אחרת. בתקופת מלחמת העולם חלק מהפעילים עזרו לבעלות הברית.

בשנים 1944, 1946 הוביל מנחם בגין את האצ"ל. אז נרשמו פעולות רבות נגד השלטון הבריטי. אחת הפעולות הגדולות הייתה פיצוץ במלון המלך דוד. בפיצוץ נהרגו אנשים, וזה עורר סערה.

האצ"ל עבד לפעמים יחד עם ארגונים אחרים. ב-1947 הם פרצו את כלא עכו ושוחררו עצורים. מאורעות אלה הופיעו בעיתונות ובשיח הציבורי.

ב-1948 הוקמה מדינת ישראל. חלקים מהאצ"ל הצטרפו לצה"ל, צבא המדינה. פרשת "אלטלנה" הייתה תקרית קשה על רקע חלוקת נשק ביוני 1948.

מנחם בגין הקים אחרי המלחמה מפלגה בשם חרות. בהמשך הוא הפך לראש ממשלה. כיום יש מוזיאון ואנדרטאות לזכר האצ"ל.

מילים מסובכות: "הבלגה" פירושה לנסות לא להגיב מיד. "חרמה" פירושה לקחת נשק מידי האויב. אלה מילים שמופיעות בסיפור האצ"ל.