אוטו אולנדורף

אוטו אולנדורף (1907, 1951) היה קצין נאצי ובכיר במשרד הראשי לביטחון הרייך. הוא שירת גם באס אס (ארגון הביטחון והכוח של המשטר הנאצי) ונחשב לפושע מלחמה. נידון למוות במשפטי נירנברג והוצא להורג ב-1951.

אולנדורף נולד בכפר בקרבת הילדסהיים. הוא למד משפטים וכלכלה וקיבל דוקטורט בכלכלה. בראשית דרכו עבד באקדמיה ובאוניברסיטה.

בשנת 1925 הצטרף למפלגה הנאצית ולמאוחר יותר ל-AS אס. ב-1939 מונה לראש המחלקה לביטחון הפנים במשרד הראשי לביטחון הרייך. ביוני 1941 מונה למפקד איינזאצגרופה D. איינזאצגרופה היא יחידה ניידת שביצעה חיסולים בשטחי כיבוש.

אולנדורף פיקד על יחידת האיינזאצגרופה עד מרץ 1942. לאחר מכן חזר לברלין, שימש בסגנות במשרד הכלכלה והועלה לדרגה בכירה ב-1944. ב-23 במאי 1945 הסגיר עצמו לבריטים. הוא העיד במשפטי נירנברג, הועמד לדין ונידון למוות. ההוצאה להורג בוצעה ב-8 ביוני 1951.

אולנדורף פיקד על פעולות חיסול של יהודים בדרום אוקראינה, בקרים, בסרביה ובקישינב. יחידתו השתמשה גם במשאיות גז (משאיות שהמכשיר בהן גרם לחנק ולהרג) ובירי המוני.

בקרים ובאוקראינה הושמדו גם חולים כרוניים וילדים במוסדות רפואיים. ב-13 בדצמבר 1941 חיסלה יחידתו בסימפרופול כ-14,300 אנשים ביום אחד, רובם יהודים. תכשיטים ורכוש של הנרצחים נאספו ונשלחו, בין היתר, לברלין.

בעדותו במשפטי האיינזאצגרופן סיפר אולנדורף כי היינריך הימלר פקד על חיסול יהודים וקומיסארים. הוא תיאר את שלבי ההוצאה להורג: רישום מטעה של הקורבנות, ריכוז והעברה לאתרים של בורות טבעיים או חפירות ואז ירי כיתתי. רבים הוצאו להורג גם באמצעות משאיות גז.

אולנדורף סיפר שהנחיה מרכזית הייתה לחסוך תגובות קשות מצד הקורבנות והיורים. הוא טען שלעיתים שלח אנשי צוות הביתה כשהם לא עמדו במעמס הנפשי. לגבי החוקיות טען כי אנשי הצוות לא ערערו כי נשבעו לציית לפקודות הממונים.

אוטו אולנדורף (1907, 1951) היה קצין נאצי. הוא פיקד על יחידה שגרמה למותם של אנשים רבים. בסוף המלחמה הוא נתפס, נשפט ונידון למוות.

אולנדורף נולד בכפר ולמד משפטים וכלכלה. הוא הצטרף למפלגה הנאצית ולאס אס (ארגון המשטרה של הנאצים). ב-1941 מונה למפקד קבוצת איינזאצגרופה D. איינזצגרופה פירושו קבוצה שנשלחה לשטחי כיבוש.

הוא פיקד על הקבוצה עד 1942. אחרי המלחמה הועמד לדין והוצא להורג ב-1951.

היחידה בפיקודו פעלה בקרים ובדרום אוקראינה. היא הרגה יהודים, חולים וילדים במקומות שונים. ב-13 בדצמבר 1941 נהרגו בסימפרופול כ-14,300 אנשים ביום אחד.

הם השתמשו גם במשאיות גז. המשאיות נראו רגילות, אך גרמו למות הנכנסים אליהן. לפני ההריגה לקחו מהאנשים תכשיטים ובגדים.

באחרית המלחמה אולנדורף העיד בבית-משפט. הוא אמר שהמפקדים קיבלו פקודות להרוג. הוא תיאר כיצד רושמים אנשים, מובילים אותם אל בורות או אל משאיות הגז, ואז הורגים אותם. חלק מאנשיו קושי נפשי מהמשימות, והוא שלח חלקם הביתה.