אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

אוטו השני (955, 7 בדצמבר 983), שנקרא גם אוטו האדום, כיהן כקיסר האימפריה הרומית הקדושה בין 973 ל-983. הוא היה השליט השלישי משושלת האוטוניאנים, והחזיק גם שטחים בפולין, בוהמיה ואיטליה.

אוטו היה בנו השלישי של אוטו הגדול ואדלייד מאיטליה. לאחר מות אחיו הגדולים ב-957, הוא הפך לנסיך הכתר. דודו ואנשי הכמורה טיפחו את חינוכו; המארקגראף אודו הראשון הדריך אותו בצבא ובחוקי הקיסרות. ב-961 נבחר כמלך שותף בדיאט בורמס, וב-25 בדצמבר 967 הוכתר ברומא לקיסר משותף על ידי האפיפיור. ב-972 נישא לתיאופנו (אחיינית הקיסר הביזנטי). לאחר מות אביו ב-973 הפך לשליט היחיד.

הבכורה האצילית בסקסוניה התנגדה לחלק ממדיניות אביו. אוטו העניק להיינריך II טירות ב-973, אך כשמינה דוכס חדש לשוואביה דחה את דרישת היינריך להרחיב את שליטתו. היינריך כרת ברית עם דוכס פולין ועם דוכס בוהמיה, והמרד נמשך כשנתיים. בסופו של דבר אוטו דיכא את המרד, שלל את התואר מהיינריך, ואירגן מחדש את הדוכסויות בדרום גרמניה כדי לחזק את שליטתו.

דנמרק, שכבר הייתה כפופה לאוטו הגדול, חזרה להתמרד תחת האראלד הראשון. בקיץ 974 האראלד חצה את הגבול וניצח בקרב ראשון. בסתיו הצליח אוטו לעצור את קידומו בדנבירקה, סיפח זמנית את דנמרק והגלי את האראלד לנורווגיה.

אוטו מינה את שארל, בן דודו של המלך לותר, לדוכס לורן התחתית. לותר פלש ללורן ותקף עד לאאכן. אוטו כינס דיאט, הכריז מלחמה ויצא ב-978 עם צבא גדול לשעבר לפריז. המצור על פריז נכשל בגלל מגפה בצבאו. ב-980 הושג הסכם שלום: לותר וויתר על תביעתו על לורן, ואוטו הכיר בזכות בנו של לותר לרשת את כס המלכות הצרפתי.

אוטו ביסס את נוכחותו ברומא והפך אותה לבירתו הקיסרית. בנוגע לונציה, קשרי נישואין בין משפחות הביאו לשיתוף פעולה, אבל מרידות פנימיות הובילו לחורבן עירוני ולשריפה. אוטו תמך במועמדים שונים לדוג'אטו וב-981 הטיל אמברגו סחר, שחזר ושפיע ב-983 עד שהמקום נכנע, אך מותו מנע את השלמת ההטמעה המלאה.

בדרום נשא פנדולף את התואר כווסאל (ווסאל = שליט המחויב לקיסר). פנדולף הרחיב את השליטה על נסיכויות לומברדיות עד שנפטר ב-981. לאחר מותו נחלש השליטה האוטונית. אוטו פנה לאיום הסיציליאני המוסלמי: ב-982 כבש טאראנטו וניצח קרבות, אך ב-14 ביולי 982 הובסה צבאו בקרב סטילו ונגרם לו אבדן כבד. למרות הניצחון המוסלמי, הם לא פינו את דרום איטליה לגמרי.

אוטו חזר לרומא בנובמבר 982. ביוני 983 הכריז על בנו כאוטו כמלך גרמניה. אוטו השני מת ברומא ב-7 בדצמבר 983 ממלריה (מחלת יתושים). הוא נקבר בבזיליקת פטרוס הקדוש. בנו אוטו השלישי, בן שלוש, הוכתר לקיסר.

אוטו השני (955, 983) היה קיסר גדול של האימפריה הרומית הקדושה בין 973 ל-983. קיסר, ראש מדינה גדול מאוד.

הוא היה בנו של אוטו הגדול. כשהיו מת brothers שלו, הוא הפך ליורש. בגיל צעיר הוכתר יחד עם אביו כקיסר. ב-972 נשא לאישה את תיאופנו.

אצילים רצו כוח ושלחו מרידות. אוטו דיכא את המרד וחיזק את השלטון.

המלך הדני התמרד. בסוף אוטו הצליח לעצור אותו והגליו לנורווגיה.

לותר מלך צרפת תקף. אוטו צר על פריז, אך חלה מגיפה בצבאו. ב-980 הם חתמו על שלום.

אוטו ביסס את מקומו ברומא והשתלב בעימותים עם ונציה. ב-981 הטיל סנקציות כלכליות (אמברגו, איסור סחר).

פנדולף, שליט מקומי, עזר לאוטו. אוטו הלחם נגד כוחות מוסלמיים מסיציליה. הוא כבש ערים, אך הובס בקרב סטילו ב-14 ביולי 982.

אוטו מת ברומא ב-7 בדצמבר 983 ממחלת מלריה (מחלה שנשאית על ידי יתושים). הוא נקבר בכותל של פטרוס הקדוש. בנו, אוטו השלישי, היה רק בן שלוש והמשיך את השושלת.