היסטוריה של גרמניה

ההיסטוריה של גרמניה תלויה בדרך שבה מגדירים את המונח "גרמניה". לפני 1871 לא הייתה גרמניה כמדינת לאום מאוחדת. האזור הגרמני היה מורכב מטריטוריות רבות עם עצמאות ורקעים היסטוריים שונים. שאלת השתייכותה של אוסטריה מורכבת: היא דוברה-גרמנית וחלק מהמרחב התרבותי, אך לא נכללה באיחוד המדינות ב-1871, פרט לתקופה קצרה (1938, 1945).

העמים הגרמאניים הראשונים היו מחולקים תת-קבוצות צפונית, מזרחית ומערבית. תתי-הקבוצות התפצלו לשבטים רבים, והקשר הישיר ביניהם לבעלי הזהות המודרנית קשה לקביעה.

ב-9 לספירה בקרב יער טויטובורג השבטים הגרמאנים הובילו להפסד רומאי גדול. מאורעות נדידה במאה ה-5 יצרו ממלכות חדשות, אך רק ממלכת הפרנקים שרדה. תחת קרל הגדול (הוכתר קיסר בשנת 800) נפוצו שטחים שכוללים היום חלקים מצרפת וגרמניה.

בהסכם וורדן (843) חולקו אדמות הפרנקים. מהמאה ה-10 עלו קיסרים כמו אוטו הראשון (הוכתר קיסר ב-962). הקיסרות, שנקראה מאוחר יותר האימפריה הרומית הקדושה של האומה הגרמנית, נותרה ישות מבוזרת של נסיכויות, ערים וכמורה במשך מאות שנים. משפחת הבסבורג שלטה ברוב הקיסרים מ-1438 ואילך. השינויים של הרפורמציה ומלחמת שלושים השנים (1618, 1648) חיזקו את האוטונומיה של הנסיכויות. עם עליית נפוליאון בוטלה הקיסרות ב-1806.

אחרי נפוליאון הוקמה קונפדרציה רופפת ב-1815 שכללה גם את אוסטריה ופרוסיה. איחוד מכסי ה"צולפריין" מ-1833 חיזק את הקשרים הכלכליים בין המדינות הגרמניות. ב-1848, 1849 פרצו מהפכות לאומיות שנכשלו. איחוד המדינה יושג בסופו של דבר בהנהגת פרוסיה.

ניצחונות פרוסיה הובילו להקמת האימפריה הגרמנית ב-18 בינואר 1871. העידן this התאפיין בתיעוש מהיר, לאומיות וצבא חזק. בסוף המלחמה הראשונה חויבה גרמניה בחוזה ורסאי (1919), שאיבד שטחים רבים ולקח ממנה את מושבותיה.

רפובליקת ויימאר ניסתה לבסס דמוקרטיה, אך סבלה מבעיות כלכליות ופוליטיות. היפר-אינפלציה ב-1923 פגעה קשות. בשנות ה-20 הסתדר המצב לכמה שנים עד המשבר הכלכלי של 1929. המשבר הזה ותחושת הפגיעה מוורסאי סייעו לעליית הימין הקיצוני.

אדולף היטלר מונה לקנצלר ב-1933. אחר מותו של הנשיא הינדנבורג ב-1934 איחד היטלר את תפקידי הנשיא והקנצלר והפך לפיהרר. המשטר הנאצי ביטל את הדמוקרטיה ורדף קבוצות אתניות רבות, כולל יהודים וצוענים. המשטר יזם את השואה, רצח המוני של שישה מיליון יהודים. פלישת גרמניה לפולין בספטמבר 1939 הציתה את מלחמת העולם השנייה. ב-1945 גרמניה נוצחה; היבשת סבלה הרס כבד ואבדן נפש עצום.

אחרי 1945 גרמניה חולקה לארבע אזורי כיבוש. ב-1949 נוצרו שתי מדינות: רפובליקה הפדרלית של גרמניה (מערב) והרפובליקה הדמוקרטית של גרמניה (מזרח). השימוש בביטוי Stunde Null (שעת האפס) משמש לתיאור חורבן המדינה. וילי בראנדט פעל בשנות ה-60, 70 לקירוב בין המזרח למערב. אחרי קריסת הגוש הסובייטי אירע איחוד גרמניה ב-3 באוקטובר 1990. כיום גרמניה היא מדינה חזקה באירופה ומשפיעה רבות באיחוד האירופי. תהליכי דה-נאציפיקציה (הסרת השפעות הנאצים) שינו את החינוך והחברה ופגעו בהשפעות פרו-נאציות.

המושג "גרמניה" השתנה עם הזמן. עד 1871 לא הייתה מדינה אחת בשם גרמניה. לפני כן היו הרבה שטחים עם לשון ותרבות דומות.

אנשים גרמאניים קדומים התחלקו לקבוצות שונות. הם הפכו לשבטים רבים ולא תמיד אפשר לעקוב אחרי כולם.

ב-9 לספירה קרה קרב גדול ביער טויטובורג. השבטים הגרמאנים ניצחו את הרומאים. מאוחר יותר קמו ממלכות חדשות, ופרנקים חזקים בנו ממלכה גדולה. קרל הגדול הוכתר כקיסר בשנת 800.

הסכם ורדן (843) חילק את אדמות הפרנקים. אחרי תקופה ארוכה נוצרה ישות גדולה שנקראה האימפריה הרומית הקדושה. היא הייתה מורכבת מהרבה מדינות קטנות. משפחת הבסבורג שלטה במשך זמן רב. ב-1806 נפוליאון סיים את האימפריה.

לאחר נפוליאון הוקמה קונפדרציה רופפת. ב-1833 הוקם איחוד מכסים שקרב בין המדינות. פרוסיה, מדינה חזקה, הפכה למנהיגה.

ב-1871 הוקמה האימפריה הגרמנית המאוחדת בראשות פרוסיה. התעשייה גדלה מהר והעם היה גאה. אחרי מלחמת העולם הראשונה חתמו על חוזה ורסאי ב-1919. גרמניה הפסידה וחטפה נזקים.

ניסו לבנות דמוקרטיה בשם רפובליקת ויימאר. היו בעיות כלכליות קשות. המשבר של 1929 הרע את המצב.

הנאצים, תנועה רעה בשם נאציזם (רעיון של שליטה וגזע), עלו לשלטון ב-1933. הם רדפו יהודים רבים וגרמו לשואה. השואה היא רצח המוני של שישה מיליון יהודים. מלחמת העולם השנייה החלה ב-1939. ב-1945 גרמניה הובסה.

אחרי המלחמה גרמניה נחלקה לשתיים. ב-1990 השתיים התאחדו שוב. היום גרמניה חזקה ומשפיעה באירופה. המדינה למדה מהעבר ושינתה את החינוך כדי להתרחק מהנאציזם.