אוטו פון ביסמרק

אוטו אדוארד לאופולד פון ביסמרק-שנהאוזן (1815, 1898) היה מדינאי פרוסי שנודע בכינוי "קנצלר הברזל". קנצלר, תפקיד שמקביל לראש ממשלה, בהנהגתו איחד את המדינות הגרמניות והקים ב-1871 את האימפריה הגרמנית. הוא נחשב לאחד המדינאים המרכזיים של המאה ה‑19.

ביסמרק נולד בכפר שנהאוזן במשפחת יונקרים, אצילים בעלי אדמות. למד משפטים בגרמניה ורכש שליטה בכמה שפות. בתחילת דרכו שירת בצבא ועבד כעורך דין, ואז נכנס לפוליטיקה הפרוסית.

בשנות ה‑50 שירת כשגריר ברוסיה ובצרפת. תפקיד השגריר חשף אותו למערכת היחסים המורכבת בין הממלכות האירופיות ולדיפלומטיה, והעמיק את תפיסתו כי כוח מדיני צריך להיות מאורגן בחוכמה.

וילהלם הראשון, מלך פרוסיה, מינה את ביסמרק לקנצלר ונתן לו להוביל רפורמות צבאיות יחד עם הגנרל פון רון וראש המטה מולטקה. רפורמות אלה ביססו את פרוסיה כמנהיגת הכוח הצבאי הגרמני.

ביסמרק הנהיג שלוש מלחמות קצרות ומכריעות כדי לאחד את גרמניה: נגד דנמרק (1864), נגד אוסטריה (1866) ובמלחמה נגד צרפת (1870, 1871). הניצחונות גרמו להתחזקות פרוסיה ואיחוד המדינות הגרמניות סביב הנהגתה. ב-1871 הוכתר וילהלם הראשון כקיסר האימפריה הגרמנית.

כאשר הפך לקנצלר של האימפריה, ניהל ביסמרק מדיניות חוץ זהירה ומעשית, שנקראת ריאל‑פוליטיק, מדיניות שמבוססת על אינטרסים מעשיים ולא על אידאולוגיות. הוא חתר לשמור על שיווי משקל באירופה דרך בריתות ודיפלומטיה, כדי למנוע עימותים גדולים.

ביסמרק חיזק את השלטון המרכזי ויצר מערכת ביורוקרטית חזקה. מבחינה חברתית־כלכלית הוא נלחם בתנועת הסוציאליסטים (סוציאליזם, רעיון לשיפור תנאי העובדים באמצעות ארגונים פוליטיים וכלכליים), והוציא את תנועתם מחוץ לחוק. במקביל יזם רפורמות חברתיות מתקדמות לתקופתו: ביטוח בריאות, ביטוח תאונות ופנסיה, מה שנחשב ליסודות המדינה הרווחת המודרנית.

ביסמרק ניהל קמפיין נגד השפעת הכנסייה הקתולית במדינה, שנקרא "קולטורקאמפף" (מאבק תרבות). מאבק זה נכשל חלקית: הכנסייה חיזקה את מעמדה פוליטית באמצעות מפלגת המרכז, וביסמרק נאלץ להתפשר ולהפסיק את הלחימה הפתוחה.

ב‑1888 עלה לשלטון וילהלם השני, נכדו של וילהלם הראשון. יחסיו המתוחים בין הקיסר הצעיר לבין ביסמרק הובילו לפרישתו של ביסמרק ב‑1890. שנותיו האחרונות הקדיש לכתיבת זכרונותיו. ביסמרק מת ב‑1898.

ביסמרק נודע כמדינאי פרגמטי, שידע לשלב כוח צבאי ודיפלומטיה. הוא תרם משמעותית לאיחוד גרמניה וליצירת מערכות חברתיות מודרניות. שמו הפך לסמל למדיניות חוץ מחושבת ומורכבת.

נשוי ליוהאנה פון פוטקמר, אב לשני בנים ובת. בנו הבכור הרברט שירת כשר חוץ בממשלתו.

על שמו נקראו אוניית המלחמה הגרמנית "ביסמרק" ועיר בירת דקוטה הצפונית. ישנן גם אנדרטאות ומקומות גאוגרפיים שנקראו על שמו.

אוטו פון ביסמרק (1815, 1898) היה מנהיג חזק מפרוסיה. פרוסיה הייתה מדינה שהייתה חלק מגרמניה של היום. קנצלר, התפקיד שהוא החזיק, זה כמו ראש ממשלה.

נולד במשפחה עשירה וגדל על אדמות המשפחה. למד משפטים ודיבר כמה שפות.

בהוראת המלך מונה לקנצלר. הוא רצה לפרשן את כוח הצבא ולשנות אותו.

ביסמרק הוביל כמה קרבות נגד דנמרק, נגד אוסטריה ובסוף נגד צרפת. הקרבות האלה עזרו לו לאחד את מדינות גרמניה. ב‑1871 הוקמה האימפריה הגרמנית.

הוא דאג לחוקים שיעזרו לעובדים, כמו ביטוח בריאות ופנסיה. זה היה התחלה של מדינת רווחה, מערכת שמספקת עזרה לאנשים.

ביסמרק נלחם גם בכנסייה ובסוציאליסטים, קבוצות שרצו לשנות דברים במדינה. לבסוף וילהלם השני, הקיסר הצעיר, לא רצה עוד לעבוד איתו. ביסמרק התפטר ב‑1890 ומת ב‑1898.

הוא נזכר כאדם שעזר לאחד את גרמניה והכניס חוקים שעזרו לעובדים. יש אונייה ועיר שנקראו על שמו.