אוליבר קרומוול

הנטינגדון , ממלכת אנגליה

אוליבר קרומוול (25 באפריל גרגוריאני: 5 במאי 1599, 3 בספטמבר גרגוריאני: 13 בספטמבר 1658) היה מצביא ומדינאי אנגלי. הוא עלה לגדולה בזמן מלחמת האזרחים האנגלית כמנהיג כוחות הפרלמנט. קרומוול ארגן מחדש את הצבא והוביל אותו לניצחונות שהטו את המאזן לטובת הפרלמנט.


נולד בהנטינגדון לנוברט ולאליזבת. למד בקיימברידג' ונישא בגיל 21. בתחילה היה חקלאי ונאלץ למכור אחוזה בגלל חובות. המשבר האישי הזה הוביל אותו להתעוררות דתית והוא הפך לפוריטני, אדם דתי ושמרני שהדגיש מוסר וציות דתי. בחר שלא להגר לאמריקה ופנה לקריירה פוליטית. נבחר לפרלמנט כנציג הנטינגדון ושם בלט בדיבוריו וביקורתו על בעלי-הקרקעות שפגעו בחסרי האמצעים.



ב-1642 פרצה מלחמת אזרחים בין המלך צ'ארלס הראשון לבין פרלמנט מורד. קרומוול הצטרף לצבא הפרלמנט והקים את "חיל הפרשים של מחוזות המזרח". חייליו היו מאומנים ומשמעתם גבוהה יותר משאר הכוחות. ב-2 ביולי 1644 ניצח בקרב מארסטון מור וב-14 ביוני 1645 הביס את כוחות המלך בקרב נייזבי. התוצאות הללו החזירו את היוזמה לידיו ולפרלמנט.

קרומוול תמך בחופש דת חלקי, אך לא תמך בקתולים. הוא נמנע מתמיכה ברפורמות רדיקליות לחלוקת אדמות, ובכך בלם קבוצות לוחמות בתוך שורות הפרלמנט.


לאחר שביתת נשק זמנית, המצב התהפך ושוב פרצו קרבות. צ'ארלס נמלט ונאסר שוב. קרומוול הבין שלא ניתן לשתף את המלך בתפקידי שליטה אמיתיים. בסופו של דבר צ'ארלס הובא למשפט והוצא להורג ב-30 בינואר 1649. הוצאתו להורג הייתה אירוע חריג ורגיש בהיסטוריה האנגלית.


מעשיו הצבאיים והמדיניים עוררו התנגדות בסקוטלנד ובאירלנד. במערכה נגד המלוכנים באירלנד היו כיבושים קשים. דוגמה בולטת היא הטבח בדרוהדה, שבו נהרגו אלפים, כולל חיילים ואזרחים. קרומוול ראה במהלכים אלה אמצעי דיכוי למרד, אך המהלכים הותירו טעם מר בקרב האוכלוסייה.

בהמשך חילק קרומוול אדמות רבות מקתולים לפרוטסטנטים שתמכו בו. המהלך הקטין את אחוז בעלות הקרקע של הקתולים והימם את הרכב האוכלוסייה, במיוחד באלסטר בצפון אירלנד. לאחר כיבוש אירלנד פנה גם לסקוטלנד והביס את צבאותיה בקרב ווסטר ב-1651.


בין 1649 ל-1653 התקיימה באנגליה רפובליקה, "חבר העמים של אנגליה". בהדרגה קרומוול צמצם את כוחו של הפרלמנט ופיזר אספות שלא היו לפי רצונו. הוא מונה ב-1653 ל"לורד פרוטקטור", תואר שנתן לו סמכויות דומות למלך, בלי התואר המלכותי. בתקופתו נאסר בית הלורדים ותואר המלך בוטל רשמית.

קרומוול הנהיג רפורמות צבאיות. הוא ארגן את ה"צבא המודל החדש" כאיזון מקצועי ומשמעתי. זאת בהתמחות ביחידות שכירות ומקצועיות, לא בחיילים חקלאים שפועלים לפי רודף האצילים.

ב-1651 חקק חוק הספנות, שקבע שקליטת סחורות חייבת להתבצע באוניות אנגליות. חוק זה חיזק את מעמד אנגליה בים והביא למלחמה עם הולנד ב-1652, 1654. אנגליה גם נלחמה נגד ספרד וכבשה את ג'מייקה ואת גיברלטר.

קרומוול אפשר את חזרתם של יהודים לבריטניה ב-1657. זאת אחרי גלות של כ-350 שנה מאז גירושם בימי אדוארד הראשון. הוא עודד הקמת בתי כנסת ובתי קבורה ליהודים.


קרומוול מת ב-1658, ככל הנראה ממחלה. בנו ריצ'רד ירש את התפקיד אך שלט רק שמונה חודשים. הפרלמנט החזיר לאחר מכן את המלוכה, והמלך צ'ארלס השני הושב בשנת 1660. בשנת 1661 הוצאה גופת קרומוול מהקבר והושמה בהליך של הוצאה להורג לאחר המוות. ראשו הוצג לראווה למשך שנים רבות, והוא נקבר סופית מחדש רק במאה ה-20.


קרומוול נזכר בהיסטוריה כמצביא גדול ולפוליטיקאי שניהל שלטון חזק ולעתים אכזרי. זכרו מעורר מחלוקת: יש הרואים בו בונה מסגרת פרלמנטרית חזקה; אחרים רואים בו שליט צבאי שרדף את יריביו.

הנטינגדון , ממלכת אנגליה

אוליבר קרומוול (1599, 1658) היה מצביא ומנהיג אנגלי חשוב. הוא הוביל את צבאות הפרלמנט במלחמת האזרחים וקידם את ניצחונם.


נולד בהנטינגדון. למד בקיימברידג'. עבד בחקלאות ואז נכנס לפוליטיקה. הוא הפך פוריטני, אדם דתי שמקפיד על חוקי דת.


קרומוול הקים כוח פרשים מאורגן. חייליו היו מאומנים ומשמעתם גבוהה. הם ניצחו קרבות חשובים, כולל נייזבי ב-1645. הניצחונות האלו סגרו את מלחמת האזרחים הראשונה.


בקרבות שלאחר מכן המלך צ'ארלס הראשון נתפס. הוא נשפט והוצא להורג ב-1649. זה היה שינוי גדול: אנגליה הוכרזה רפובליקה, בלי מלך.


קרומוול נלחם גם בסקוטלנד ובאירלנד. במערכות אלו היו מעשי אלימות רבים. הוא חילק חלק מאדמות הקתולים לפרוטסטנטים, וזה שינה את בעלות הקרקעות באירלנד.


ב-1653 מונה קרומוול ל"לורד פרוטקטור", ראש המדינה. הוא הנהיג חוקים וארגן את הצבא מחדש. ב-1651 חוקק חוק הספנות שתרם לעוצמה הימית של אנגליה.

הוא גם הרשה ליהודים לשוב לבריטניה ב-1657. זאת הייתה הפעם הראשונה מזה כ־350 שנה.


קרומוול מת ב-1658. בנו ריצ'רד ירש אותו אך כיהן תקופה קצרה. אחרי שחזרו לשלטון המלכים, הוציאה הממשלה את גופתו מהקבר בשנת 1661 והציגה את ראשו בציבור. בסופו של דבר הוטמן מחדש.

קרומוול זוכר אותו כמצביא מוכשר וכמנהיג חזק ומעורר מחלוקת.