פוריטניות

פוריטניות היא תנועה נוצרית שצמחה באנגליה במאה ה-17. שמה נובע מהמילה האנגלית Pure (טהור), כי המטרה הייתה "לטהר" את הכנסייה האנגליקנית (הכנסייה של אנגליה) ממה שהתראו בו כשאריות השפעות קתוליות.

הפוריטנים קידמו אורח חיים סגפני (פשוט וממוזער), ודרשו חוקים מוסריים מוקפדים שיאפיינו גם את החיים הפרטיים וגם את הציבוריים. הם התקשו לקבל את הריטואלים והעיטורים בכנסיות, כמו בגדים מיוחדים, שימוש בעוגב והטקסים שנמצאו בספר התפילה הכללי (Book of Common Prayer, ספר התפילה). הם ראו במנהגים אלה חיבור למנהגים קתוליים ופגאניים.

הרעיונות של הפוריטנים הושפעו מהרפורמטורים בז'נבה (תנועה קלוויניסטית, צורת פרוטסטנטיות ששמה דגש על הכתובים) ומהלותרנים בגרמניה (תנועה דתית נוספת שמקורה בלותר). עם זאת, הם לא הסכימו עם כל נקודה של הקלוויניסטים, והיו ביניהם חילוקי דעות על דרך הארגון של הכנסייה.

מרכז המחלוקת היה השאלה מי שולט בכנסייה: האם השלטון המלכותי והבישופים, או כנסיות מקומיות עצמאיות. חלק מהפוריטנים תמכו במודל פרסביטריאני (נשען על זקנים וכמורה מאורגנת), אחרים העדיפו מודל קונגרגציוני (קהילה מקומית שבוחרת את מנהיגיה).

ההתנגחות עם הממסד והכתר הובילה לרדיפות. רבים מהפוריטנים בחרו להגר לצפון אמריקה (ניו אינגלנד). שם הם שלטו בחלק מההתיישבות האנגלית ובעצם השפיעו רבות על ההיסטוריה של המושבות שהפכו מאוחר יותר לארצות הברית.

העימותים במאה ה-17 גם קידמו אצל חלק מהפוריטנים רעיון של זכויות קהילתיות ושל חופש דתי. תמיכה בהאמונה האישית וביכולת של מאמינים להתאגד בקהילות דתיות עצמאיות הובילה לפיצול התנועה לכיתות שונות, ולהתפתחות סובלנות דתית ופלורליזם רעיוני (הכרה בריבוי דעות דתיות).


התנועה נוצרה כמחאה נגד הפשרה הדתית של תקופת אליזבת. פרוטסטנטים רדיקליים שנרדפו ברחו לאירופה ונוצרו קשרים עם קלוויניסטים וז'נבה. הם דרשו שינוי במבנה הכנסייה ויישום נאמן של דברי כתבי הקודש (הספרים הקדושים של הנצרות). הסכסוך סביב ספר התפילה וההיררכיה הכנסייתית חיברו אותם לתנועה מאורגנת של התנגדות.

בתקופת צ'ארלס הראשון היחסים בין הפוריטנים למדינה החריפו. המתח הדתי הפך לחלק מהמאבק הפוליטי, ותיאריכו כמקור מרכזי לפריצת מלחמת האזרחים האנגלית. בתקופה זו הפוריטנים כונו גם Dissenters (ה"חולקים" על דעת הכנסייה). מכיוון שנאסר עליהם להשתלב במוסדות שדרשו קונפורמיות דתית, הם התמקמו במקצועות ותעשיות חדשים והפכו לכוח תרבותי וכלכלי חשוב.

פוריטניות הייתה תנועה דתית באנגליה במאה ה-17. השם מגיע מהמילה "טהור" באנגלית (Pure).

הפוריטנים רצו שהכנסייה של אנגליה תהיה פשוטה וטהורה. הם אהבו חיים צנועים. צנוע אומר חיים פשוטים בלי הרבה דברים נוצצים. הם לא אהבו עיטורים בכנסיות, עוגב או טקסים מסובכים.

המנהיגים והמלכים רדפו אחרי הפוריטנים. הרבה פוריטנים היגרו לצפון אמריקה, לאזור שנקרא ניו אינגלנד. שם הם בנו קהילות והשפיעו על המושבות שהפכו מאוחר יותר למדינה גדולה.

הפוריטנים לא תמיד הסכימו זה עם זה. חלק רצה שיש מערכת מרכזית בכנסייה, אחרים רצו שכל קהילה תחליט לעצמה. עם הזמן זה גרם להם להתחלק לקבוצות שונות ולהתווכח.


התנועה נולדה מתוך מחלוקת על דרך בניית הכנסייה באנגליה. פוריטנים שאהבו את רעיונות ז'נבה השפיעו על הדרך שהם רצו.

בתקופת צ'ארלס הראשון היחסים היו קשים. זה חלק מהסיבות למריבות גדולות באנגליה. אז קראו להם גם Dissenters (החולקים). רבים מצאו בצפון אמריקה מקום חדש לחיות.