אומנות

אוּמנות (אֻמָּנוּת) היא מלאכה שמבוצעת על ידי אדם שהגיע למומחיות. מומחיות = ידע וכישורים עמוקים בתחום שמאפשרים עבודה מקצועית. ההבחנה בין אומנות לאמנות קשורה בעיקר לשימוש במוצר.

אומנות נועדה לשימוש מעשי. למשל, כוס שנועדה לשתייה היא אומנות. אמן עשוי ליצור כוס שלא ניתנת לשתייה, כדי להעביר רעיון. כלומר, באמנות השימוש במוצר אינו תמיד שיקול. דוגמאות וביקורת על ההבחנה הזו מופיעות בעבודות של מרסל דושאן ובהגות של עמנואל קאנט.

בימי הביניים קמו גילדות = אגודות של בעלי מלאכה, שנועדו להגן על זכויותיהם ולשמור כללי התנהגות מקצועיים. לאורך הדורות התפתחה גם אומנות יהודית בתחומים שונים, כמו ביגוד, כלים ומאכלים. בעיסוקים מסוימים ניכרה זהות יהודית ברורה, למשל צורפות כסף בתימן.

בהלכה קיימת חובה על האב ללמד את בנו מקצוע שיעניק פרנסה. המקור לכך מופיע בתלמוד הבבלי. לפי הגישה הזו, אדם ללא מקצוע עשוי למצוא דרכי פרנסה שאינן לגיטימיות. לכן ההוראה מדגישה את חשיבות הלימוד המקצועי כדרך לחיים בטוחים ומכובדים.

אוּמנות (אֻמָּנוּת) היא מלאכה שעושה מומחה. מומחה = מישהו שיודע הרבה בתחום.

אומנות מיועדת לשימוש. למשל, כוס נועדה לשתות ממנה. אמן יכול להכין כוס שלא נשתה ממנה, כדי להעביר רעיון. זה ההבדל בין שימוש לרעיון.

בעבר היו גילדות. גילדות = קבוצות של אנשי מלאכה שעזרו זה לזה. גם ביהדות היו מלאכות מיוחדות, כמו עבודת כסף בתימן.

בהלכה האב חייב ללמד את בנו מקצוע. מקצוע עוזר להתפרנס בכבוד. בלי מקצוע אנשים עלולים לבחור דרכים רעות כדי להתפרנס.