אוניברסיטאות בישראל

בישראל פועלות עשר אוניברסיטאות מחקר, שמעניקות השכלה גבוהה ועוסקות במחקר. בנוסף קיימות כ-48 מכללות אקדמיות, שנותנות תארים אך בדרך כלל לא מתמקדות במחקר תיאורטי או קליני. כולן מפוקחות על ידי המועצה להשכלה גבוהה (הגוף הממשלתי שאחראי על מוסדות ההשכלה הגבוהה).

הקריטריונים העיקריים לקליטה הם תעודת בגרות (תעודה מצטברת של בחינות תיכון) והבחינה הפסיכומטרית (מבחן כניסה לאוניברסיטה), למעט האוניברסיטה הפתוחה שמקבלת סטודנטים בדרכים שונות.

חיפה היא העיר היחידה בארץ שבה יש שני קמפוסים ראשיים של אוניברסיטאות שונות: הטכניון ואוניברסיטת חיפה. ב־2005 נקבעה הקמת אוניברסיטה חדשה בגליל, ובר־אילן פתחה בית ספר לרפואה בצפת שפועל מאז שנת הלימודים 2011. במאי 2024 אושרה הפיכתה של המכללה האקדמית תל־חי לאוניברסיטה, הפועלת באזור הגליל העליון והר פתוחה ברמת הגולן.

בשנת 2021 תשע מתוך עשר האוניברסיטאות היו ציבוריות וממומנות בחלקן על ידי המדינה. באותה שנה אוניברסיטת רייכמן הפכה לאוניברסיטה הפרטית הראשונה והיחידה בישראל.

בשנת 2020, בעקבות מגפת הקורונה והמעבר לטכנולוגיות למידה מקוונות, הוקם מיזם "קמפוס ג'וניור" במטרה להרחיב גישה ללימודים ברמה אוניברסיטאית עבור תלמידי מערכת החינוך. כמו כן הונחה אבן פינה לקריה אקדמית באשדוד בשנת 2018.

נכון ל־2018 כ־49.9% מהאוכלוסייה בגיל 25, 64 מחזיקים בתואר אקדמי (כולל מכללות). בשל אחוז ההשכלה הגבוה יחסית, ישראל מדורגת בין המדינות המשכילות בעולם. ארגוני הסטודנטים שותפים בהתארגנויות כמו התאחדות הסטודנטים בישראל.

בחלק מהאוניברסיטאות קיימים מסלולים מיוחדים לצד המסלולים הרגילים. אלה נועדו לעתים לתת מענה לסטודנטים מצטיינים, לסטודנטים ממגזרים שונים או ללימודים משולבים.

נכון ל־2019 היו במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כ־56,000 עובדים וכ־34,000 משרות. כ־38% מהמשרות היו מרוכזות באוניברסיטת בן־גוריון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל־אביב. כמעט חצי מהעובדים עבדו בפחות מחצי משרה, כולל תלמידי מחקר ומרצים חיצוניים.

הסגל האקדמי מחולק לדרגות: מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין. יש הבדלים בין תחומים: בשנת 2019 כ־55% מהסגל במדעי המחשב היו פרופסורים מן המניין, לעומת כ־22% במדעי הרוח. לשם גיוס מרצים חדשים מקצות האוניברסיטאות "סל קליטה" ממוצע בשווי כ־240,000 ש"ח.

ארגוני הסגל הבכיר מאוגדים במועצה מתאמת של הסגל האקדמי הבכיר. ארגוני הסגל הזוטר משתתפים בפורום מתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות.

בישראל יש עשר אוניברסיטאות. אוניברסיטה היא בית ספר גדול ללימודים גבוהים.
עוד יש כ־48 מכללות. מכללה היא מקום של לימודים אקדמיים, אבל בדרך כלל פחות מחקר.
כל המוסדות פועלים תחת המועצה להשכלה גבוהה. זהו הגוף שמפקח על האוניברסיטאות והמכללות.

כדי להתקבל, בדרך כלל צריך תעודת בגרות. תעודת בגרות היא מסמך שמראה שסיימת תיכון. פעמים רבות צריך גם פסיכומטרי. זהו מבחן כניסה לאוניברסיטה. האוניברסיטה הפתוחה מקבלת תלמידים גם בדרכים אחרות.

חיפה היא העיר היחידה שבה יש שתי אוניברסיטאות עם קמפוסים גדולים: הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

בשנים האחרונות הוקמו יוזמות חדשות: בית ספר לרפואה בצפת מתחילת 2011 ומיזם "קמפוס ג'וניור" ב־2020 שיעזור לילדים ללמוד שיותר קרוב לאוניברסיטה.

ב־2018 כמעט מחצית מהאנשים בגיל 25, 64 היו בעלי תואר אקדמי. זה גבוה בהשוואה למדינות אחרות.

ב־2019 עבדו במוסדות ההשכלה הגבוהה כ־56,000 אנשים.
הרבה מהם עבדו במשרות חלקיות. יש גם מרצים ותלמידי מחקר שעובדים לצד הלימודים.

יש דרגות למורים באוניברסיטה: מרצה ועד פרופסור. אוניברסיטאות נותנות כסף לתחילת העבודה של מרצים חדשים.

המורים והמרצים מאורגנים בקבוצות. יש קבוצות למורים בכירים וקבוצות למורים זוטרים.