אוֹזְוַלְדוּ אֶאוּקְלִידִס די סוֹאוּזָה אָרָנְיָה (1894, 1960) היה מדינאי ודיפלומט ברזילאי. הוא מוכר בישראל בעיקר כי ניהל את ישיבת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, שבה הוחלט על תוכנית החלוקה של פלשתינה המנדטורית לשתי מדינות.
ארניה נולד באלגרטה שבריו גראנדה דו סול. למד משפטים וקיבל תואר ב-1916. עבד כעורך דין והתקרב לפוליטיקאי ז'טוליו ורגאס. בשנות ה-20 פיקד על מיליציה ודיכא מרידה, ואז החל קריירה פוליטית. מונה לראש עיר ולחבר בסנאט מדינתו.
ב-1930 סייע להבאת ורגאס לשלטון. במהלך שנות ה-30 שימש כמושל, כשר האוצר (1931, 1934) וכשגריר בארצות הברית (1934, 1938). כחלק מממשלת ורגאס היה גם שר החוץ, וקידם מדיניות אמריקאית-פאן-אמריקנית שהמליצה לנתק קשרים עם מדינות הציר במלחמה. יחסיו הטובים עם הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט חיזקו את שיתוף הפעולה עם ארה"ב.
במהלך מלחמת העולם השנייה אישר ארניה לשגריר ברזיל בצרפת להנפיק ויזות. שגריר זה הנפיק ויזות שניצלו על-ידי יהודים לברוח מצרפת הכבושה.
ארניה ניהל את הישיבה המיוחדת של העצרת הכללית של האו"ם ב-1947. בראש המשלחת הברזילאית הונהגה מסורת שהדובר הראשון בכינוס חשוב הוא תמיד ברזילאי. ארניה תמך בתוכנית החלוקה ועמד בראש הישיבה שבה הצביע האו"ם על הקמת מדינת ישראל. הוא אפשר פיליבסטר, נאום ארוך שמאט את ההצבעה, מה שנתן לסוכנות היהודית להבטיח רוב מתאים. לאחר מכן מסר את פטיש ההצבעה ואת טופס ההצבעה למוזיאון בקיבוץ ברור חיל.
לאחר ששב ורגאס לשלטון, חזר ארניה לשרת כשר ב-1953. לאחר התאבדות ורגאס באוגוסט 1954 התפטר ופנה לעסקים. בהמשך, בהשבתו של הנשיא ז'וסלינו קוביצ'ק, שב לייצג את ברזיל באו"ם.
ארניה נפטר בריו דה ז'ניירו ב-1960, בגיל 65. שמו נקשר בישראל ברחובות ובכיכרות בערים כמו תל אביב, רמת גן, באר שבע וירושלים. כמו כן נקראו על שמו מועדון בקיבוץ ברור חיל ובניין מעונות במכון ויצמן.
אוֹזְוַלְדוּ ארניה (1894, 1960) היה מנהיג ודיפלומט מברזיל. הוא יושב בראש ישיבת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947. שם התקבלה החלטה לחלק את הארץ לשתי מדינות. ההחלטה הזו הובילה להקמת מדינת ישראל.
ארניה למד משפטים והיה עורך דין. הוא שירת בתפקידים חשובים בבrazil, כמו מושל, שר האוצר ושגריר בארצות הברית. בזמן המלחמה הוא אפשר הנפקת ויזות. הוויזות עזרו ליהודים לברוח מצרפת הכבושה.
בישיבה שהוביל ארניה האו"ם הצביע על תכנית החלוקה. הוא אפשר פיליבסטר, נאום ארוך שעוצר את ההצבעה. זה עזר לסוכנות היהודית לקבל את הרוב הדרוש.
ארניה מת ב-1960. בישראל יש רחובות, כיכרות ומקומות זוכרים על שמו, למשל בתל אביב וירושלים.
תגובות גולשים