אופוזיציה

אוֹפּוֹזיצְיָה (בעברית: נֶגְדָּה) היא קבוצות ועמדות שמתחנכות נגד הממשל פוליטית או אידאולוגית.

בהקשר פרלמנטרי, אופוזיציה היא כלל המפלגות שאינן בחברות בקואליציה. קואליציה היא איחוד של מפלגות שמנהיגות את הרשות המבצעת יחד.

המטרות העיקריות של האופוזיציה הן: לייצג דעות מיעוט בפרלמנט, לבקר את הממשל, להציע חלופות מדיניות, ולנסות להדיח את הממשלה לפי החוק. במשטר פרלמנטרי כמו בישראל, האופוזיציה בדרך כלל מהווה מיעוט בכנסת, כי רוב חברי הפרלמנט משתייכים לקואליציה לתמיכה ביציבות הממשלה.

לעיתים החוק או הנורמות מוודאים נוכחות קבועה של נציגי אופוזיציה בוועדות הכנסת כדי לתת ייצוג למיעוט. ברבים מהמשטרים הדומים, כולל ישראל והממלכה המאוחדת, ראש האופוזיציה הוא יו"ר המפלגה הגדולה ביותר שבאופוזיציה.

בישראל נהוג להעניק לאופוזיציה את ראשות כמה ועדות הכנסת. ב-2008 נקבע בתקנון הכנסת שראשות הוועדה לענייני ביקורת המדינה תינתן לאופוזיציה. מעמד רשמי לראש האופוזיציה נקבע בחוק ב-2000. החוק הסדיר סמכויות, שכר וחובות, וחייב את ראש הממשלה להודיע לו עדכונים בענייני המדינה. כמו כן נחשב ראש האופוזיציה לסמל מדינה וזכאי לאבטחה.

ברשויות המקומיות בישראל יש גם ייצוג אופוזיציה. החוק מחייב לתת לאופוזיציה ייצוג בכל ועדות החובה של הרשות המקומית.

אופוזיציה (נֶגְדָּה) היא קבוצת מפלגות או אנשים שלא מסכימים עם הממשלה.

בכנסת, אופוזיציה זה מי שלא חלק מהקואליציה. קואליציה זה שיתוף פעולה של מפלגות כדי לנהל את המדינה.

האופוזיציה מייצגת אנשים אחרים, שואלת שאלות ומציעה רעיונות אחרים לממשלה. לפעמים היא מנסה להחליף את הממשלה לפי חוק.

בישראל נותנים לאופוזיציה ראשות של כמה ועדות בכנסת. ב-2008 הוחלט שוועדת הביקורת תהיה בראשות אופוזיציה.

בשנת 2000 קיבל ראש האופוזיציה מעמד רשמי. זה נתן לו זכויות, עדכונים מהראש הממשלה ואבטחה.

גם ברשויות המקומיות יש אופוזיציה. החוק אומר שתהיה לה ייצוג בוועדות החובה.