יהדות קרקוב

הקהילה היהודית של קרקוב הייתה אחת הקהילות החשובות בפולין לפני השואה. קרקוב שוכנת בדרום פולין, בעיר זו ישבו יהודים כבר מהמאות ה־11 וה־14.


יהודים הגיעו לקרקוב בראשית המאה ה־11 מצ'כיה. עד המאה ה־14 הפכה הקהילה לאחת המרכזיות באירופה. לאורך הזמן התמודד הציבור עם אלימות, גירושים ומגבלות, ובהם גירוש לקאז'ימייז' במאה ה־15. עם גדילתה של קרקוב, קאז'ימייז' הפכה לשכונה בתוך העיר. רק ב־1867 הורשו יהודים לגור בכל חלקי העיר.

במאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 נבנו מוסדות תרבות וחינוך יהודיים, כמו גימנסיה עברית, בית חולים, אגודות ספורט ותיאטרון.


בשלהי 1918 נוסד ארגון בשם "הגנה עצמית" לשמירה על הרובע היהודי. הארגון כלל אלפי חברים מכל הזרמים. הוא פעל לשמירה על השכונה, הקים שירות מודיעין והציב משמרות.


הקהילה גדלה מאוד במאות האחרונות. במאה ה־16 חיו בעיר כמה אלפי יהודים, ובמאה ה־20 מספרם צמח לעשרות אלפים. ערב מלחמת העולם השנייה חיו בקרקוב כ־60,000 יהודים, ולפני המלחמה היו בעיר כ־300 בתי כנסת.


קרקוב נכבשה על ידי הנאצים בתחילת המלחמה. העיר הוגדרה כבירת הגנרל־גוברנמן (אזור כיבוש גרמני בפולין). אל יהודי העיר הצטרפו פליטים רבים. מיד החלו הגבלות, מעצרים ופעולות טירור, וב־1940 נאסר על יהודים להימצא בחלקים מרכזיים של העיר. הוקם יודנראט, מועצת יהודים שפעלה תחת הכיבוש.

בנובמבר 1940 החלו גירושים בכפייה. עד מרץ 1941 גורשו כ־40,000 יהודים מהעיר, ונשארו כ־11,000 בלבד.


גטו קרקוב הוקם באזור פודוגוז'ה, שנועד ל־3,000 אנשים אך הוכנסו בו בכוח כ־15,000. הגטו הוקף חומות ופעל בין מרץ 1941 למרץ 1943. במרץ 1943 פונה הגטו, ותושביו נשלחו למחנות השמדה בלז'ץ ואושוויץ. רובם נרצחו.


למרות שרבים שרדו, הקהילה נשארה קטנה יותר. אחרי המלחמה נותרו בקרקוב עשרות אלפי יהודים, אך מספרם צנח במהירות בגלל בריחת רבים ורדיפות נוספות, כולל פוגרום ב־1945. בשנים שלאחר מכן הושקעו מאמצים בשימור אתרים יהודיים, ושוחזרו בתי כנסת והוקם מוזיאון יהודי היסטורי.

מאז שנות ה־90 מתקיים פסטיבל יהודי שנתי שמושך מבקרים רבים. ב־2014 נמנו בכמה מאות יהודים בלבד, וב־2019 חלה עלייה למעל 700 יהודים, כולל ישראלים שחיים בעיר.


כמה בתי כנסת היסטוריים שרדו בקז'ימייז' ובקרקוב. ביניהם:
- בית הכנסת העתיק (הישן), אחד העתיקים בפולין.
- בית הכנסת הרמ"א, מבנה מהרנסאנס המאוחרת.
- בית הכנסת אייזיק שול, המבנה הבארוקי הגדול והמפואר של השכונה.
- בית הכנסת הטמפל, שהיה מרכז הקהילה הנאורה.

כמה מבתי הכנסת שוחזרו ושימשו גם כמוזיאון ואתר מורשת.

יהודים חיו בקרקוב כבר מהמאה ה־11. קרקוב נמצאת בדרום פולין.


עם הזמן גדלה הקהילה. קאז'ימייז' הייתה שכונה יהודית מרכזית.


בסוף מלחמת העולם הראשונה הקימו יהודים ארגון שנקרא "הגנה עצמית". הארגון הגן על הרובע היהודי ושמר על הסדר.


לפני מלחמת העולם השנייה חיו בקרקוב כ־60,000 יהודים.


הגרמנים כבשו את העיר. הם קבעו חוקים נגד היהודים והקימו יודנראט.
יודנראט, מועצת יהודים שהייתה כפופה לשלטון הכובש.

בשנים 1940, 1941 גורשו רבים מהעיר ונכפו הגבלות קשות.


הגטו הוקם בפודוגוז'ה. במקום קטן נכנסו בכוח הרבה אנשים.
הגטו פעל מ־1941 עד 1943. רוב יושביו לא שרדו את השואה.


אחרי המלחמה נשארה קהילה קטנה יותר. רבים עזבו או לא שבו.
לאחר מכן שוקמו בתי כנסת וחלקים מהמורשת נשמרו.

עד שנות ה־2000 חזרו אנשים לגלות את זהותם. היום פועלים בקהילה בתי כנסת, מרכז תרבות ופסטיבל יהודי שנתי.