אופטיה

אוֹפָּטִיָה (בקרואטית Opatija; באיטלקית Abbazia, המילה מגיעה מהמילה "מנזר", מקום מגורים לנזירים) היא עיר נופש על חוף מפרץ קוורנר בחצי האי איסטריה (חצי אי, שטח מוקף מים משלושה צדדים) בצפון‑מערב קרואטיה. העיר שוכנת למרגלות הר אוצ'קה (Učka), שמגן עליה מרוחות והיא עשירה בצמחייה. אופטיה פעילה כתיירות בקיץ ובחורף, וכלכלתה מבוססת בעיקר על תיירות.

מקור השם במנזר הבנדיקטיני San Giacomo della Preluca, שנוסד בתחילת המאה ה־15 על ידי נזירים בנדיקטיניים (מסדר נוצרי). המנזר מוזכר לראשונה ב־1453. כנסייתו עדיין עומדת בפארק יעקב הקדוש (Park Svetog Jakova). יעקב הקדוש הוא פטרון העיר וחגו מצוין ב־25 ביולי.

האזור יושב כבר במאה הראשונה לפנה"ס על ידי הליבורנים, שבט אילירי. אחר כך הגיעו הרומאים ובנו את Castrum Laureana, היום רובע לוברן. בימי הביניים השתייך השטח לערים ופרינץ וקסטב; קסטב הפכה לכפר דייגים מוקף חומה, כיום רובע וולוסקו.

בשנת 1844 בנה איג'יניו סקרפה את וילה אנג'ולינה לזכר אשתו. הווילה הפכה למוקד וסללה את הדרך להתפתחות אופטיה כאתר נופש. עשירי ואצילי האימפריה האוסטרו‑הונגרית בנו בה וילות נוספות. ב־1882 רכשה חברת מסילות הברזל את וילה אנג'ולינה, וב־1884 נפתח בעיר המלון הראשון, קוארנרו (Quarnero).

לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה העיר לשלטון איטליה. בספטמבר 1943, אחרי כניעת איטליה, נכנסו הגרמנים לשטח. המלחין מרסל טיברג, ממוצא יהודי, נשלח לאושוויץ (מחנה השמדה) ונרצח שם. ב־1945 נמסרה אופטיה ליוגוסלביה. מעמדה התיירותי נפגע, והתחדשות משמעותית החלה רק בשנות ה־90 של המאה ה־20.

כיום אופטיה חזרה להיות יעד נופש בינלאומי. רוב התיירים מגיעים דרך שדה התעופה של רייקה על האי קרק. לאורך החוף נמתחת טיילת (Lungomare, רחוב לאורך הים) באורך 12 ק"מ, הקרויה על שם פרנץ יוזף. במקום שבו עמד פעם פסל "בתולת הים" עומד מאז 1956 הפסל המוכר "הנערה עם השחף", שסימל את העיר.

בשנת 2001 גרו באופטיה 7,850 תושבים, ובסך הכל עם השכונות 12,719 תושבים. רוב התושבים הם קרואטים. לאחר מלחמת העולם השנייה עזבו חלק מהאיטלקים, אך עדיין מתגוררים בעיר כ־600 איטלקים. יש גם מיעוטים סלובניים, סרבים, מקדונים, אלבנים ואחרים.

באופטיה פעלה קהילה יהודית קטנה שנוסדה בסוף המאה ה־19. בתחילת דרכה נמנו כ־70 יהודים, וב־1930 הגיעו כ־100 נפשות. רבים עסקו במסחר ובמקצועות חופשיים. בית העלמין נוסד ב־1912 ועד תחילת המאה ה־21 עדיין עמד. בספטמבר 1943, כשהנאצים השתלטו, גורשו בני הקהילה למחנות ההשמדה וחצי מהקהילה נרצחה. לאחר המלחמה שבו כמה שרידים, אך הפעילות הקהילתית לא חודש. ב־1955 הוקם גלעד לזכר הנרצחים באתר בית העלמין.

אופטיה (Opatija; באיטלקית Abbazia, מנזר, בית לנזירים) היא עיר נופש על מפרץ קוורנר בחצי האי איסטריה (חצי אי, אדמה מוקפת ים משלושה צדדים) בצפון‑מערב קרואטיה. העיר ליד ההר אוצ'קה. ההר מגן עליה מרוחות והעיר ירוקה. אנשים באים אליה לנופש בקיץ ובחורף. רוב הכסף בעיר מגיע מתיירים.

המילה אופטיה מגיעה מהמנזר הבנדיקטיני San Giacomo della Preluca, שנבנה בתחילת המאה ה־15 על ידי נזירים (אנשים דתיים שחיים ביחד). הכנסייה של המנזר עדיין נמצאת בפארק יעקב הקדוש. יעקב הקדוש הוא הקדוש של העיר וחוגגים אותו ב־25 ביולי.

לפני אלפי שנים חיו כאן הליבורנים, אחר כך הרומאים בנו במקום מבצר שנקרא Castrum Laureana. בשנת 1844 בנה איש עשיר בשם איג'יניו סקרפה את וילה אנג'ולינה לזכר אשתו. אנשים עשירים באו לכאן ונבנו עוד וילות. ב־1882 קנתה חברת הרכבת את הווילה וב־1884 נבנה המלון הראשון.

לאחר מלחמת העולם הראשונה העיר הייתה תחת איטליה. בספטמבר 1943 נכנסו הגרמנים לעיר. המלחין מרסל טיברג, שהיה יהודי, נשלח לאושוויץ (מחנה הרג) ונפטר שם. ב־1945 העיר עברה ליוגוסלביה. אחרי המלחמה התיירות ירדה, וחזרה לפרוח רק בשנות ה־90.

יש טיילת לאורך הים שאורכה 12 ק"מ. הטיילת קרויה על שם פרנץ יוזף. במקום שבו היה פסל בתולת הים עומד מאז 1956 פסל "הנערה עם השחף". זהו סמל מפורסם של העיר.

בשנת 2001 חיו בעיר 7,850 תושבים, ובכולה עם השכונות 12,719. רוב התושבים הם קרואטים. עדיין מתגוררים בעיר כ־600 איטלקים ויש גם קבוצות אחרות.

באופטיה הייתה קהילה יהודית קטנה שהוקמה בסוף המאה ה־19. בתחילה היו כ־70 יהודים וב־1930 הגיעו כ־100. בית העלמין הוקם ב־1912 ועד המאה ה־21 הוא עוד עמד. בספטמבר 1943 נלקחו רבים מבני הקהילה למחנות הרג, וחצי מהקהילה נרצחה. לאחר המלחמה חזרו כמה אנשים. ב־1955 הוצב זיכרון בבית העלמין.