אוצר מדרשים

אוצר מדרשים, בשמו המלא אוצר מדרשים בית עקד למאתים מדרשים קטנים אגדות ומעשיות, הוא לקט של מדרשים קטנים שערך יהודה דוד איזנשטיין. המונח "מדרש" כאן מתייחס לפרשנות או לסיפור קצר שנכתב על פסוקי המקרא. הספר יצא לאור בתרע"ה (1915) בהוצאת המחבר, והוא מחולק לשני חלקים (בחלק מהמהדורות בשני כרכים).

הקובץ כולל מדרשים קטנים, חומר רקע למדרשים ארוכים כמדרש רבה, וכן מדרשים שאוזכרו בפירושי רש"י ותוספות. איזנשטיין ציין שתי מטרות לעריכה: לשמר מדרשים שעלולים ללכת לאיבוד, ולהציג את הערך ההיסטורי והתרבותי שבהם. לדבריו, המדרשים עוזרים להבין איך חיו יהודים בזמן יצירתם.

איזנשטיין לקח מדרשים גם מאוספים אחרים, למשל מבתי מדרשות. הוא טען שהאוצר מסודר ושיטתי יותר מקבצים קודמים. למרות הפופולריות של הספר, דרשו גם תרומות להוצאות ההדפסה. בעמודי ההקדמה הוא מודה לרב ד"ר יהודה ליב לנדא מדרום אפריקה, שסייע ככל הנראה כספית בהוצאת הספר.

הרב חיים קניבסקי כתב הערות מיון על המדרשים. בהערותיו הוא מציין אילו מדרשים לדעתו אותנטיים ואילו נחשבים מזויפים. הערות אלו צורפו למהדורה שיצאה בהוצאת מישור.

בראשית המהדורה מופיעה רשימה מלאה של המדרשים ומקורותיהם, בליווי טבלאות וסימוני מקור.

אוצר מדרשים הוא ספר שאסף יהודה דוד איזנשטיין. לקט פירוש: אוסף של טקסטים. מדרש היא פרשנות או סיפור קצר על הפסוקים.

הספר יצא בשנת תרע"ה, 1915. הוא מחולק לשני חלקים. בספר יש סיפורים קצרים ופירושים, וגם חומר שמסביר מדרשים ארוכים.

איזנשטיין רצה לשמור על המדרשים. הוא חשש שהם יאבדו. עוד רצה להראות איך חיו יהודים בזמנים אלו. חלק מהמדרשים נלקחו מאוספים ישנים כמו "בתי מדרשות". לפרויקט נדרשה גם עזרה כספית. יש תודה מיוחדת לרב ד"ר יהודה ליב לנדא מדרום אפריקה על עזרתו.

הרב חיים קניבסקי כתב הערות על הספר. הוא מיין אילו מדרשים אמיתיים ואילו פחות. הערותיו צורפו למהדורה של הוצאת מישור.

במהדורה יש גם רשימה מלאה של המדרשים ומקורותיהם.