אורוגנזה (ביוונית: "יצירת הרים") היא התהליך הגאולוגי שבו נוצרים רכסי הרים בגלל התכנסות לוחות טקטוניים. לוחות טקטוניים הם חתיכות גדולות של קרום כדור הארץ שנעות ומתרחקות זו מזו.
במהלך האורוגנזה נוצרים מבנים אופייניים כמו קמטים (כיפופים בסלעים), גלישונים (שכבות שמשתלשפות ומתזוזות קדימה) והעתקים (שברים בסלעים). תופעה זו יוצרת אורוגנים, שרשראות הרים ארוכות, כמו האלפים והאנדים, שנמצאות לאורך גבולות הלוחות.
אחרי בניית ההר פועלים תהליכי בליה וסחיפה שמורידים את השכבות העליונות. לכן לעיתים נחשפות שכבות פנימיות, כמו סלעי יסוד (סלעים שנוצרים במעמקי כדור הארץ) וסלעים מותמרים (סלעים ששונו בלחץ וחום). הגובה של רכסים נקבע גם על ידי איזוסטזיה, ציפה של סלעים קלים על פני המעטפת הצפופה מתחתיה.
אורוגנזה היא תהליך איטי מאוד. היא מתרחשת במיליוני שנים, בעיקר בזמן התנגשות יבשות. לעתים הרים נבנים ממישורים או אפילו מקרקעית האוקיינוס. תוצאה טיפוסית היא רצועות מקבילות וארוכות של הרים, כפי שמראים הרי היורה שנוצרו בקדמת האלפים.
אורוגנזה (יצירת הרים) היא הדרך שבה נבנים הרים בארץ. זה קורה כשלוחות של כדור הארץ נוחתות אחת על השנייה. לוחות אלה הם חלקים גדולים של הקרום.
כשהלוחות מתנגשים נוצרים קמטים (קיפולים בסלע), גלישונים (שכבות שמזיזות) והעתקים (שברים). כך נוצרים הרים כמו האלפים והאנדים.
הגשם והרוח שוחקים את החלקים העליונים. אז נחשפות לעיתים סלעים עמוקים. סלעים מותמרים הם סלעים ששונו בלחץ ובחום.
תהליך הבנייה ארוך מאוד, לוקח מיליוני שנים. לפעמים הרים נבנים אפילו מקרקעית הים. הרים בדרך כלל יוצרים רצועות ארוכות ומקבילות, כמו הרי היורה ליד האלפים.
תגובות גולשים