רכבת הרים היא מתקן שעשועים שבו עגלות נוסעות על מסילה בעלת עליות וירידות תלולות, ולעיתים לולאות שמסיעות נוסעים במהופך.
מקורות לרעיון היו ברוסיה במאות ה-15 וה-16: מדרונות עץ מכוסים שלג שמהם גולשים במורד תלול. בתחילת המאה ה-19 הופיעו כבר מתקנים דומים לרכבות המודרניות. בפריז ב-1846 הוצגה הרכבת הראשונה שכללה לולאה. פטנט מודרני נרשם ב-1865 והאטרקציה הגיעה לארצות הברית ב-1884.
ברל כצנלסון הציע את המילה "רחפת" לקרון הרכבת. ההצעה התקבלה בחלקה, אך השם הנפוץ היום הוא רכבת הרים.
הרכבת מונעת על פסי רכבת מפותלים. לרוב יש עד חמש קרונות, ולעיתים פחות או יותר. יש מנוע שמעלה את הרכבת לנקודת ההתחלה; הקרונות עצמם אינם ממונעים.
אנרגיה פוטנציאלית (אנרגיית מצב בגובה) הופכת לאנרגיה קינטית (אנרגיית תנועה) בנפילה הראשונה, וכך ממשיכים לשאר המסלול. יש שלוש מערכות גלגלים שמשמרות את אחיזת הקרונות על המסילה.
יש שתי אסכולות בנייה: רכבות מעץ ורכבות מפלדה. רכבות פלדה הופיעו בשנות ה-50, אך רכבות העץ נשארו פופולריות בגלל התחושה והעיצוב שלהן. הטכנולוגיה בעץ התקדמה מאוד ושומרת על מקום מרכזי בפארקים.
בהנעה הקלאסית משתמשים בשרשרת שמעלה את הקרונות לנקודה הגבוהה. בשנים האחרונות נפוצו מנועי השראה ישר (LIM) ומנועים מתוזמנים ישר (LSM). אלה מנועים שמונחים בפסים ומשתמשים בכוח מגנטי כדי למשוך או לדחוף את הקרונות. היתרון שלהם הוא שליטה מדויקת במהירות, תאוצה ועצירה ללא חלקים נעים רבים.
יש גם שיטות מהירות במיוחד, כמו "בליסטרה", שיגור רקטי שמאיץ את הקרון במהירות גבוהה בתוך שניות.
כאשר במסלול נוסעות יותר מרכבת אחת, מחלקים את המסילה למקטעים.
חיישנים עוקבים אחרי מיקום הקרונות ומונעים כניסת שתי רכבות למקטע אחד. יש גם בלמי חירום שנכנסים לפעולה במקרה של תקלה.
בנסיעה הגוף מפריש אדרנלין ואנדורפינים, שמשפיעים על ערנות ועל תחושת הנאה. תאוצות נמדדות באמצעות "ג'י" (g), המייצג כמה פעמים משקל הגוף גדל ברגע נתון. מהנדסי רכבות בוחנים את התאוצות ואת קצב שינוי התאוצה, כדי למנוע פגיעות וצליפת שוט.
למרות תחושת הסכנה, סטטיסטית רכבות הרים בטוחות מאוד. מחקרים בארצות הברית הצביעו על סיכוי נמוך לפגיעה קשה. תאונות קורות לפעמים, ובכך מתקנות ונהלים משתנים במדינות שונות. בישראל תועדו כמה תאונות, כולל מקרים שבהם אנשים נפגעו בעקבות חציית גדרות או סטייה ממסילה.
ישראל אינה מובילה בתחום. רובן של הרכבות כאן הן דגמים נפוצים ופשוטים יחסית. הראשונה נפתחה בפארק "מאירלנד" במגדל שלום בתל אביב.
ישנם מתקנים מפורסמים בעולם שנחשבים לאיקוניים. בחלקם מבצעים שיפוצים גדולים כדי לשפר בטיחות וחוויה.
בשנת 2024 מתקן מסוים עובר שיפוץ מאסיבי, כולל הרחבת מסלול ומיתוג מחדש, בעקבות תאונה שקרתה ב-2021.
רכבת הרים היא מתקן שעשועים שבו קרונות נוסעים על מסילה בעלייה וירידה תלולה.
הרעיון התחיל ברוסיה לפני מאות שנים, כשהאנשים גלשו במורד על מדרונות מכוסים שלג. מאוחר יותר המציאו מסלולים דומים עם קרונות. ב-1846 הראו במופע פריז לולאה ברכבת.
הוצעה המילה "רחפת" לקרון, אבל בדרך כלל קוראים למתקן "רכבת הרים".
הקרונות נוסעים על פסי רכבת. יש מנוע שמעלה את הקרון למעלה. כשקרון נופל הוא ממריא שוב מהאנרגיה שצבר.
חלק מהרכבות בנויות מעץ וחלק מפלדה. רכבות העץ נותנות תחושה מיוחדת וכיפית.
יש מנועים מיוחדים בפסים שמדחפים את הקרון בעזרת מגנטים. זה מאפשר לשלוט במהירות ולהאיץ מהר.
יש גם שיטות שדוחפות מהר מאוד כמו שיגור רקטי קצר.
המסילה מחולקת לחלקים. חיישנים יודעים היכן כל קרון נמצא. זה מונע התנגשויות.
בנסיעה הגוף מפריש חומרים שגורמים לערנות והנאה. מהנדסים בודקים שמותח השרירים לא ייפגע.
בדרך כלל רכבות הרים בטוחות. לעיתים קורות תאונות, אז משפרים את הבטיחות. בישראל היו כמה תאונות, ולפעמים אנשים נפגעו כשעברו גדר.
בישראל יש רכבות פשוטות ונפוצות. הראשונה נפתחה בפארק "מאירלנד" בתל אביב.
חלק מהרכבות בעולם מפורסמות ועוברות שיפוצים כדי להיות בטוחות יותר. בשנת 2024 מתקן עבר שיפוץ גדול אחרי תאונה ב-2021.
תגובות גולשים