אורות הכרך (City Lights) הוא סרט קומדיה-רומנטית משנת 1931 שצ'ארלי צ'פלין יצר. צ'פלין כתב, ביים, הפיק, שיחק בתפקיד הראשי וערך חלק מהמוזיקה המקורית.
העלילה עוקבת אחרי דמות הנווד של צ'פלין, הנווד היא דמות קבועה שלו, גבר עני ומצחיק שנוסע ברחובות. הנווד מתיידד עם מוכרת פרחים עיוורת. בעקבות טעות שמיעתית, היא חושבת שהוא אדם עשיר ובעל רכב יוקרתי.
בערב אחד הנווד מציל מיליונר שיכור מנסות התאבדות. המיליונר, בתודה, מזמין אותו לאחוזתו ולסיורים בעיר. הנווד מנסה להעמיד פני עשיר כדי להרשים את המוכרת.
בהמשך המיליונר מתפכח ושוכח את האירועים. הנווד נעדר ומנסה לפרנס את עצמו כדי לשלם על ניתוח שיכול לשקם את ראייתה של המוכרת. הוא עובד כשוטף רחובות וקונה לה מזון ובגדים בחשאי.
המיליונר נותן לו כסף למימון הניתוח, אך שודדים לוקחים את רוב הכסף. כשהמיליונר מתעורר, הוא מאשים את הנווד בגניבה. הנווד מנסה להימלט, נותן את הכסף לנערה ונעצר בסופו של דבר.
אחרי שחרורו, הנווד לא מוצא את המוכרת ברחוב. מתברר שהיא עברה ניתוח והראייה שבה. היא עובדת בחנות פרחים מצליחה עם סבתה, אך עדיין זוכרת את האיש העוזר שחשבה שהוא עשיר.
במפגש האחרון הם נפגשים שוב. בהתחלה היא לא מזהה אותו, אך כשנוגעת בידו היא מזהה את המגע. ההכרה המתקבלת ביניהם סוגרת את המעגל ברגש ונחמה.
אחרי פריצת סרטי ה'מדבר', סרטים עם קול, צ'פלין הצליח להתאים את עצמו לעידן החדש. הסרט נחשב לגשר בין סרט אילם למסורת החדשה של סרטים מדברים. המוזיקה של הסרט נכתבה במיוחד, כך שהפסנתרן שבלוויית הראינוע (מופע של סרט אילם עם מוזיקה חיה) לא תמיד יכל לנגן אותה.
צ'פלין חתר לשלמות: צילומים ארוכים ודיוק בפרטים. צוות הצילום עבד 116 יום רצופים, בעוד צ'פלין חשב רבות על הדרך המצחיקה להציג את הנווד כעשיר בפני המוכרת. לקראת סוף הצילומים שקל להחליף את השחקנית הראשית ולצלם מחדש, אך לא הצליח לגייס את הכסף לכך.
אורות הכרך (City Lights) הוא סרט של צ'ארלי צ'פלין משנת 1931. צ'פלין כתב, ביים ושיחק בו.
הסיפור עוסק בנווד, אדם עני ומצחיק שמסתובב בעיר. הוא פוגש מוכרת פרחים עיוורת. עיוורת פירושו: היא לא רואה.
היא חושבת שהוא עשיר בגלל טעות. הנווד מציל מיליונר שיכור. המיליונר שמח ועוזר לו בכסף ובנסיעות ברכב מפואר.
הנווד רוצה לעזור לנערה ולשלם על ניתוח שישפר את ראייתה. המיליונר נותן לו כסף, אבל שודדים לוקחים רוב הכסף. הנווד נותן את מה שנותר לנערה ונעצר.
לאחר שחרורו, הנערה עוברת את הניתוח והיא חוזרת לראות. היא עובדת בחנות פרחים עם הסבתא.
במפגש הסופי היא בתחילה לא מזהה את הנווד. כשהיא נוגעת בידו, היא מזהה אותו ומחייכת.
הסרט יצא בזמן שעברו מסרטים אילמים לסרטים עם קול. צ'פלין השקיע הרבה בעבודה. הצילומים נמשכו הרבה ימים. הוא גם כתב מוזיקה מיוחדת לסרט.
בסוף צילומים הוא שקל להחליף את השחקנית, אבל לא הצליח להתחיל הכל מחדש בגלל חוסר בכסף.
תגובות גולשים