אורי זוהר

אורי זוהר הלוי (נולד אורי דז'אדק; 4 בנובמבר 1935, 2 ביוני 2022) היה שחקן, קריין, קומיקאי וסטנדאפיסט (קומיקאי שמופיע לבד על הבמה) בולט בישראל, עד שחזר בתשובה בסוף שנות ה-70. אחרי חזרתו בעבודה דתית ולימוד תורה, הוא נודע גם כרב ומדריך חוזרים בתשובה (אנשים שבהם חוזרים לחיים דתיים).

הוא נולד בתל אביב להורים שעלו מפולין. בצבא הצטרף ללהקת הנח"ל, ושירת שם לצד חיים טופול. לאחר מכן היה בין מקימי להקת "בצל ירוק" ועבד עם שייקה אופיר. הקים יחד עם אברהם דשא (פשנל) את "התיאטרון העממי" והופיע ברדיו ובטלוויזיה. הנחה תוכניות כמו "ברוכים הבאים" ושעשועון ראשון בטלוויזיה, "זה הסוד שלי". ביצע גם שירים שהפכו לקלאסיקה, כמו "שיר הפטנטים".

שנות ה-60 וה-70 הביאו לו פרסום גדול. הוא חווּי בשורה של הצלחות קולנועיות ותיאטרוניות, אך גם חיי בוהמה שכללו שימוש בסמים ובעיות משפטיות. ב-1976 הוחלט להעניק לו את פרס ישראל; הוא סירב לקבלו במחאה על הממסד.

זוהר ביים ושיחק בסרטים עלילתיים ובקולנוע עצמאי. בין סרטיו המוכרים: "עץ או פלסטיין" (1962), "חור בלבנה" (1964) ו"שלושה ימים וילד" (1967), שעורר שבחים וביצע פריצת דרך על פי נובלה של אברהם ב. יהושע. הוא היה איש מפתח ב"חבורת לול" והפיק את הטרילוגיה הקולנועית על חיי החוף בתל אביב: "מציצים", "עיניים גדולות" ו"הצילו את המציל".

יצירותיו עם חבורת לול הפכו לקלאסיקות טלוויזיוניות. ממנו נוצרו מערכונים ומשפטי-מפתח שנכנסו לשפה היומיומית, כגון ביטויי "חידון התנ"ך" והקטעים הקומיים המפורסמים.

פגישה עם הרב יצחק שלמה זילברמן הובילה את זוהר להתחיל בתהליך חזרה בתשובה, כלומר לשינוי חיים לעבר דת ומסגרת תורנית. ב-9 באוגוסט 1977 הופיע בטלוויזיה כשחובש כיפה ומציג סימני דת גלויים כמו ציציות. הוא פרש מעולם הבידור ונכנס ללמוד בישיבות, בין היתר בישיבת אור שמח ובאדרת אליהו.

אחרי החזרה בתשובה המשיך להנחות וללוות חוזרים בתשובה. הקים את ארגון "מענה" להכוונת חוזרים בתשובה. גם בשנים שלאחר מכן השתתף בפעילויות תקשורתיות, כולל הפקת תשדירי בחירות ומופעי טלוויזיה קצרי מועד בסוף שנות ה-90.

היה נשוי פעמיים: בראשית שנות ה-60 להזמרת אילנה רובינא, ובהמשך לאליה שוסטר. לזוג היו שבעה ילדים. חלק מבני משפחתו התקשרו למשפחות בולטות בתרבות הישראלית, כגון קשרים עם משפחתו של אריק איינשטיין.

אורי זוהר נפטר ב-2 ביוני 2022 בביתו בירושלים, בגיל 86. מסע ההלוויה נערך בירושלים והוא נטמן בהר המנוחות בגבעת שאול.

סרטים ורטרוספקטיבות של יצירתו הוקדשו לו בסינמטקים ובפסטיבלים, וב-2018 יצא אודותיו הסרט התיעודי "אורי זהר חוזר", שתיעד את שובה של התשוקה לקולנוע והמאבק בין עולם הבמה לעולם הדת.

עבודותיו כללו עשרות פרויקטים כשחקן ובמאי, וביניהן כמה סרטים שנחשבים למרכזיים בקולנוע הישראלי של שנות ה-60 וה-70.

אורי זוהר נולד בתל אביב ב-1935. הוא היה שחקן ומצחיקן مشهور. סטנדאפיסט זה קומיקאי שעושה בדיחות לבד על הבמה.

הוא שירת בלהקת הנח"ל והשתתף בלהקת "בצל ירוק". הוא עבד בטלוויזיה וברדיו. שר שירים פופולריים, בין השאר עם אשתו הראשונה אילנה רובינא.

זוהר חיי חיים של מסיבות בשנים מסוימות. היו לו בעיות עם החוק. ב-1976 סירב לקבל פרס חשוב בשם פרס ישראל.

הוא ביים ושיחק בסרטים. בין הסרטים שלו: "חור בלבנה" ו"שלושה ימים וילד". הוא היה חלק מחבורה של חברים בשם "לול". הם יצרו מערכונים מצחיקים, כמו "חידון התנ"ך".

מפגש עם רב בשם יצחק שלמה זילברמן שינה את חייו. חזרה בתשובה פירושה שהוא החל להתלבש ולחיות בדרך דתית.

בשידור בטלוויזיה ב-1977 הוא כבר חבש כיפה והראה ציציות, סימנים של אדם דתי. אחרי זה למד בישיבה ועסק בעזרה לאנשים שרצו לחזור לדת.

בשנת 2018 יצא סרט תיעודי על חייו שנקרא "אורי זהר חוזר".

נישא פעמיים. היה לו שבעה ילדים. כמה מילדיו עבדו או התקרבו לעולם הדתי. הוא מת ב-2 ביוני 2022 בעיר ירושלים. הוא נקבר בהר המנוחות בגבעת שאול.

עבודותיו הוקרנו ברטרוספקטיבות ובפסטיבלים בישראל ובעולם.

יש לו רשימת סרטים ותוכניות שהוקרנו והוצגו ברטרוספקטיבות.